ארגון ללא כוונות רווח מהמזה״ת מציע דרך לשלום המבוסס על מים ועל אנרגיה מתחדשת

למרות שהמחסור במי שתייה עוררו לעתים קרובות סכסוך בין קהילות במזרח התיכון, ניהול משאבים  נכון, יכול להציע קרקע משותפת לבניית שלום, לדברי דלית וולף גולן מ״אקו פיס המזרח התיכון״.

הסכסוך הישראלי-פלסטיני נראה כאחד המקומות האחרונים שניתן לדמיין בו שלום הנבנה על בסיס מאמצים משותפים לקיימות סביבתית.

מטרה בלתי סבירה זו היא בדיוק האתגר ש״אקו-פיס המזה״ת״ רודפת אחריו במשך כמה שנים. העמותה ללא מטרות רווח הציגה את תוכניתה בפורום הבינ״ל ה-9 לדמוקרטיה, בהקמת המועצה האירופאית בסטרסבורג.

דלית וולף גולן, סגנית מנהל העמותה, שוחחה עם פאוסטה ספרנסה מחדשות הוותיקן על הקשר שבין ניהול משאבים וסכסוך.

מים ומלחמה

גב' וולף גולן הסבירה כי נראה שיש קשר עקיף חזק בין מחסור במשאבי טבע, כמו מים, לבין מלחמה.

"רבים מהעימותים באזור שלנו מונעים לפחות בחלקם ממחסור במים", אמרה. "וכמובן, קשה יותר להתמודד עם מחסור במים כשיש עימות."

כן הוסיפה כי משבר האקלים במזרח התיכון יחמיר משמעותית בקרוב. מומחים אומרים שהאזור כבר סובל מעליית הטמפרטורות השנתיות הממוצעות בכ- 2 מעלות צלזיוס, וחוזים עלייה של 4 עד 7 מעלות בעשורים הקרובים אם הכל ימשיך במתכונת של "עסקים כרגיל".

ניהול פרשת מים מעבר לגבולות

גב' וולף גולן ציינה כי מנהיגים ברחבי האזור כולם מסכימים על המציאות ועל האיום הקיומי הנשקף משינויי האקלים.

עם זאת, הוסיפה, פוליטיקאים עדיין צריכים להתמודד עם העובדה שמדינות צריכות לעבוד עם שכנותיהן בנושאי איכות הסביבה, במקום לעשות זאת לבד או לראות במשאבים משחק סכום אפס.

"מנקודת מבט סביבתית, הגבולות שלנו אינם הגיוניים כלל", ציינה. "אם לא ננהל את פרשת המים שלנו ביחד, לא נוכל להתמודד, למשל, עם אירועי השיטפונות שאנו צפויים לראות" בעולם חם יותר.

עובדה מדאיגה נוספת היא, שקיימת סבירות שב-2050 תהיה לאזור מחצית מכמות המים הזמינים לשתייה מכפי שהוא נהנה ממנו כעת.

גב' וולף גולן אמרה שאנשים עלולים בסופו של דבר להגיע לכדי התפרעויות בגלל מחסור במים בעת שמקורות המים מתייבשים.

שיתופי פעולה מקומיים

העמותה, כך אמרה סגנית המנהל, הציגה תוכנית סיוע למזרח התיכון בהתמודדות עם מחסור המשאבים ההולך וגובר.

בהתבסס על הניסיון של אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה, אקו-פיס קוראת למנהיגי האזור להחליף בשכר חליפין אנרגיה ומים כדי לטפח תלות הדדית ויציבות בריאה.

לירדן, למשל, יש אדמות מדבר עצומות וריקות שניתן לרתום להפקת כמויות גדולות של אנרגיה מתחדשת במחירים נמוכים מאוד.

ישראל, ופלסטין דרך רצועת עזה, שוכנות על הים התיכון והם קרובים לריכוזי האוכלוסייה שבירדן. 

ישראל מייצרת 70 אחוז ממי השתייה שלה באמצעות מתקני התפלה, אך היא משתמשת בכמויות גדולות של אנרגיה לא מתחדשת לשם כך.

"זה יהיה הרבה יותר הגיוני אם ישראל תשתמש באנרגיה סולארית מירדן בתמורה למים שיפתרו את משבר המים של ירדן", אמרה גב' וולף גולן, והוסיפה כי המיזם עשוי להיות רווחי ביותר לשני הצדדים.

התוצאה תהיה הפחתת פליטת פחמן והגברת היציבות האזורית.

כולם בסירה אחת

גב' וולף גולן סיכמה כי תושבי המזה״ת כולו נמצאים באותה "סירה סביבתית", עובדה שהדורות הצעירים מודעים לה יותר ויותר.

אקו-פיס מקווה אפוא לקדם את הדרך לשלום באמצעות חינוך הצעירים.

לבני נוער ישראלים, פלסטינים וירדנים מוצע קורס בן שנה כדי ללמוד על מציאות המים של מדינותיהם ושל שכניהם.

אותם צעירים מבינים ש"עבודה משותפת היא לא טובה לצד השני", אמרה גב' וולף גולן. "זו הדרך היחידה להשיג חוסן ושגשוג אקלים עבור כולנו."