הארכיבישוף גלגר: הכנסייה מתנגדת לכל סוג של אנטישמיות

הארכיבישוף פול גלגר, מזכיר הוותיקן ליחסים עם מדינות, פרסם מסר לכבוד יום השואה, בו הוא שב ומדגיש את המחויבות של הכנסייה להילחם בכל סוגי האנטישמיות. הארכיבישוף הזכיר שהשנה הכנסייה מציינת את השנה ה-55 לפרסום ההצהרה "Nostra Aetate" – ההכרזה של מועצת הוותיקן השנייה על אודות היחסים עם דתות לא נוצריות.

חשיבותה של ההכרזה

הארכיבישוף גלגר הדגיש את חשיבות ההכרזה משתי נקודות מבט: הדגש על שורשיה היהודיים של האמונה הנוצרית, והגינוי הבלתי משתמע לשתי פנים של האנטישמיות על כל סוגיה.

שורשיה היהודיים של האמונה הנוצרית

גלגר ציין שהשיח של המועצה על המסורת הרוחנית המשותפת ליהודים ולנוצרים מובילה גם לקריאה לטפח "הבנה והערכה הדדית" בין שתי הדתות, שניתן להשיג, בראש ובראשונה, "בלימוד המקרא והתיאולוגיה, כמו גם בשיח בין אחים".

הארכיבישוף ציין שארעה התקדמות רבה בנושא בשנים האחרונות. הכרה הדדית הובילה להבנה טובה יותר ברובד התיאולוגי, החברתי והפוליטי, בין השאר באמצעות הסכמים הדדים בין מדינת ישראל לבין הוותיקן.

אולם, גלגר מזכיר שדיאלוג פורה חייב להיות "פתוח ומכבד". כבוד הדדי "הוא תנאי, ובה בעת גם מטרה של הדיאלוג". יש לכבד את זכותו של הזולת לחיים, לשלמות הגוף, לחירויות בסיסיות, דהיינו לחופש המצפון, המחשבה, הביטוי והדת. רק כך, לדבריו, ניתן לטפח אקלים של שלום ואחווה, כפי שהאפיפיור התווה באיגרתו Fratelli Tutti.

גינוי האנטישמיות

ההכרזה מגנה בתוקף אנטישמיות מכל סוג וצורה "בכל זמן ועל ידי כל אדם". הארכיבישוף הדגיש שהכנסייה אינה יכולה לסבול כל פעילות אנטישמית, וזאת, בין השאר, לאור המורשת המשותפת שהיא חולקת עם היהודים והן מכיוון שאהבת הבשורה מונעת זאת ממנה.

בעניין זה, הארכיבישוף גלגר הזכיר תכתובת בין מועצת הרבנים האשכנזים של ירושלים לבין הכס הקדוש. הוא הגדיר זאת כ-"פנינה קטנה" מהארכיונים ההיסטוריים של המחלקה ליחסים עם מדינות של מזכירות המדינה של הכס הקדוש.  

הארכיבישוף סיפר שבשת 1919, לאחר מעשה אלימות מכוונים כלפי יהודים בפלשתינה, מועצת הרבנים האשכנזים דאז פנתה לאפיפיור בנדיקטוס החמישה-עשר, הציגה בפניו את הבעיה וביקשה ממנו לסייע. מחלקת המדינה השיבה לרבנים שהכנסייה "מתנגדת למעשי איבה כנגד אחים אחרים". גלגר המשיך וצייון שישנן דוגמאות אחרים לפועלה של הכנסייה כנגד האנטישמיות, בייחוד באמצעות מאמצים דיפלומטיים במהלך מלחמת העולם השנייה להצלת אחיות ואחים יהודיים.

"הבדלים דתיים לא יכולים לאפשר לאיש לפעול באלימות כנגד רעהו", אמר הארכיבישוף. "ואם הדבר נכון לכולם, הוא וודאי נכון כלפי היהודים. למעשה, האלימות הזו מופנית כנגד החוק והצדק".

בסוף דבריו, הארכיבישוף הודה לאלוהים על השינוי האמתי שחל ביחסים בין היהודים לבין הקתולים. הוא הדהד את דבריו של האפיפיור עצמו לכבוד שנת ה-50 להכרזה: "אדישות והתנגדות הפכו לשיתוף פעולה ורצון טוב. מאויבים וזרים, הפכנו לידידים ואחים".