האקדמיה האפיפיורית לחיים: יש לערוך רפורמה מקיפה במערך הבריאות
האקדמיה האפיפיורית לחיים פרסמה מסמך שכותרתו "מגפה ואחוות עולמית". המסמך עמד במרכז פגישה שנערכה ביום שני האחרון בין האקדמיה האפיפיורית, המחלקה לקידום פיתוח אנושי של הוותיקן ונציגי מועצת הבישופים של אמריקה הלטינית, שמייצגת את קולומביה, מרכז אמריקה, קובה ומקסיקו.
נציגי מועצת הבישופים הביעו רצון לעורר "שיח" סביב סוגיות של בריאות וטובת הכלל מכיוון שלדבריהם, מדובר ב"צעד ראשון להצלת חיים". המסמך, שפורסם בסוף חודש מרץ האחרון, קורא ל"ברית בין המדע וההומניזם", שצריכה להנחות את התגובה למשבר הנוכחי.
מסמך חדש
הארכיבישוף וינצ'נצו פאליה, נשיא האקדמיה האפיפיורית לחיים, דן בכמה מהתרומות המשמעותיות ביותר של האקדמיה במהלך מגפת הקורונה. הוא ציין שהאקדמיה פרסמה את המסמך המדובר ב-30 במרץ ושמסמך נוסף עתיד לצאת לאור בימים הקרובים. המסמך החדש צפוי להיות מוקדש לרפואה הציבורית: "אנושיות משותפת במהלך המגיפה: הרהורים על תחיית החיים".
הארכיבישוף הוסיף שהאקדמיה עובדת בימים אלו על מסמך שמוקדש למעמדם של הקשישים, "שהיו וממשיכים להיות קורבנותיה העיקריים של המגפה". לדבריו, הטקסטים נועדו לציבור הרחב, כדי לסייע לכולנו להבין "את המשמעות של מה שקורה בעולם היום".
הארכיבישוף חזר על אזהרתו של האפיפיור פרנציסקוס שאנחנו חיים בתקופה של "שינוי עיתים". לדברי הארכיבישוף, זוהי העת לפרסם את הטקסטים הללו מכיוון ש"כל אופק הרפואה צריך להיחשב מחדש, הן ברמה האזורית והן בזו הבינלאומית".
שתי דאגות עיקריות
לדברי הארכיבישוף פאליה, "המסמך שפורסם ב-30 במרץ מדגיש שתי דאגות עיקריות". הראשונה היא גישה אוניברסלית לאמצעי הטובים ביותר למניעה, אבחון וטיפול. מדובר במשאבים שלדבריו "אין לשמור למעט ברי מזל". לדבריו, הפצה מהירה של החיסון, במידה וזה יפותח בקרוב, תהיה מקרה בוחן חשוב לעניין זה.
הסוגיה העיקרית השניה נוגעת להגדרתו של מחקר מדעי אחראי. הארכיבישוף פאליה הסביר שמדובר בסוגיה כבדת משקל שנוגעת "לאמינותו של המחקר המדעי, לחירות שלו למול רווח כלכלי". בהקשר הזה, הארכיבישוף הסביר שהמסמך מכיל פניה למוסדות בינלאומיים לחשוב מחדש על מדיניות המחקר ותעדוף סוגיות שנוגעות לבריאותה של המשפחה האנושית כולה.
תוכן הפגישה
במהלך הפגישה המשולשת, הסוציולוג ג'אני טאניוני ביכה את ה"פרגמנטציה" של תגובות הממשלות והמוסדות המדעיים למשבר.
האב הקטור פאביו הנאו, מארגון קאריטס קולומביה, ציין גם את ההשפעות של המשבר הסביבתי על הבריאות ואיכות החיים של תושבי האזור.
הארכיבישוף קרלוס גרסיאס ממקסיקו התעקש שעל הכנסייה להיות סולדירית עם אוכלוסיות שנמצאות במצוקה ולמצוא מענה לצרכיהן.
הבישוף אלפונסו מירנדה, ממקסיקו גם כן, דן בחשיבות התקווה ובמתן תשובות חד משמעיות לשאלות שצפות באנשים למראה המשבר החברתי שהמגפה עוררה.
הבישוף אלקין אלברז דיבר על "קשיי הניסוח" המשמעותיים של המוסדות הרשמיים ועל חוסר המענה לצרכי האוכולסייה בקולומביה. הבישוף אלברז התבקש ללוות את פעילות הכנסייה באמריקה הלטינית כדי לוודא שהכנסייה עצמה יכולה לעורר תקווה וסולידריות.
הארכיבישוף פאליה סיכם את הדיון באמירה ש"עלינו לערוך רפורמה במערכת הבריאות". אבל, מעל הכול, לדבריו, העולם זקוק "לשינוי חד משמעי אל עבר ציביליזציה של אהבה, סולידריות, אחווה".