פרסום המדריך להוראת הדת הוא "מאורע משמח בחיי הכנסייה".
"פרסומו של מדריך להוראת דת הוא מאורע משמח בחיי הכנסייה". אלו היו דברי הפתיחה של הארכיבישוף רינו פיזיקלה, נשיא המועצה האפיפיורית לקידום הבישור החדש, במהלך מסיבת עיתונאים שהתקיימה בוותיקן לכבוד פרסומו של ספר הדרכה להוראת דת (קטכזיס) ביום חמישי האחרון. כשהוא הציג את הספר, הארכיבישוף אמר שהמהדורה החדשה, שלישית במספר מתום מועצת הוותיקן השניה, היא פרי של מאמץ בינלאומי. המהדורה היטלקית הושקה ביום שלישי, ובקרוב תצאנה מהדורות בשפות אחרות.
לאחר הארכיבישוף פיקיזלה, דיברו גם הארכיבישוף אוקטביו רואיז ארנס, מזכיר המועצה האפיפיורית לבישור החדש, והבישוף פרנץ-פטר טברטז-וואן אלסט, האחראי על הוראת הדת במועצה זו.
רקע
הארכיבישוף פיזיקלה ציין ש"הצורך במדריך חדש נולד מתהליך האינקולטוּרציה (התאמתה של הבשורה לתרבות שבה היא מבושרת) שמאפיין את הוראת הדת ודורש תשומת לב מיוחדת בימינו אנו".
הוא ציין בעיקר את התרבות הדיגיטלית, שבאמצעות מגוון רחב של כלים שפותחו בעשורים האחרונים הובילה ל"שינוי שורשי באופני התנהגות" שמשפיע על "עיצוב הזהות האישית והיחסים הבינאישיים". צורת התקשורת והעיצוב האישי החדשה הזו "משפיעה גם על הכנסייה בעולם המורכב של החינוך".
מספר גורמים תיאולוגיים וכנסייתיים תרמו גם הם להכנתו של מדריך חדשה. פיזיקליה ציין שהסינודוסים שהתקיימו בשנים האחרונות הרבו להתייחס לסוגיית הבישור והוראת הדת. האפיפיור פרנציסקוס בעצמו התייחס לסוגיה באיגרת שמחת הבשורה שפורסמה בשנה ה-25 להוצאתו לאור של הקטכיזם של הכנסייה הקתולית.
"אם כן, צריך לאחד את הוראת הדת עם הבישור עצמו ולא ניתן להפריד ביניהם", אמר פיזיקלה. הרי "הבישור הוא שליחות שהאדון הקם לתחייה הטיל על הכנסייה כדי שהיא תהיה – בכל דור ודור – הכרזה מהימנה של בשורתו".
קטכזיס מבוסס קריגמה
"ליבה של הוראת הדת היא ההכרזה על ישוע המשיח", אמר פיזיקלה. ישוע "מתעלה אל מעל לגבולות המרחב והזמן ומציג עצמו בפני כל דור כבשורה הטובות שמאפשרת למצוא את משמעות החיים", הוסיף. פיזיקלה מצביע על כך שלאור האיגרת שמחת הבשורה, המדריך תומך ב"הוראת דת קריגמטית", מכיוון ש"הבכורה שייכת לבישור, לא להוראת הדת". הקריגמה, שהיא ההכרזה על ישוע המשיח עצמו, היא גם הכרזה על רחמי האלוהים כלפי החוטא, שכבר לא מודר, אלא הופך לאורח רצוי שזוכה למקום של כבוד בסעודת הישועה.
נושאים מגוונים
פיזיקלה מסביר שהמדריך בנוי סביב נושאים שונים. הראשון שבהם – מיסטאגוגיה – מוצג דרך שני יסודות: הערכה מחודשת של הסמלים והסימנים הליטורגיים בטקסי החניכה הנוצריים, והתהליך המדורג של העיצוב הרוחני, שמערב את הקהילה כולה.
נושא נוסף הוא הקשר שבין הבישור לבין ההוראה. הקשר הזה מחדד את הצורך להיפתר ממרכיבים בהוראת הדת שמעיבים על היעילות שלה בהבאת המאמין לידי מפגש עם ישוע המשיח.
בציטוט מדבריו של האפיפיור פרנציסקוס באיגרת שמחת הבשורה, שבהם הוא מעודד עיצוב רוחני על "דרך היופי" (via pulchritudinis), פיזיקלה מצביע על כך שהמדריך "מונה את 'דרך היופי' כאחד המקורות של הוראות הדת".
הארכיבישוף מדגיש שהמדריך שואף "להטמיע אותנו אט-אט ברז האמונה". לדבריו, לא ניתן להגביל את התהליך הזה לממד אחד בחיים, אלא על הוראת הדת להנחות אותנו לקבלת הרז וחיים על פיו "באופן מלא, במהלך קיומנו היומיומי".
בדבריו שלו, הבישוף פרנץ-פטר טברטז-וואן אלסט אמר שהמדריך קשוב לאותות העתים ומפרש אותם לאור הבשורה; הוא על כך שהוא נוסך באמונה אומץ ומדגיש את חשיבות הוראת הדת בתהליך הבישור הרחב יותר. הבישוף גם הביע את תקוותו שכנסיות מקומיות רבות ברחבי העולם יקבלו השראה מהמדריך ויכתבו מדריכים מקומיים משל עצמם.
לסיכום, הארכיבישוף פיזיקלה אמר שהוא מקווה שהמדריך החדש יסייע "לחידוש הוראת הדת בתהליך הבישור שהכנסייה לא התעייפה מלבצעו".
