האפיפיור לרבני אירופה: דו-שיח הוא המפתח לשלום
מאת ליסה זנגריני
״לא נשק, לא טרור, לא מלחמה, אלא חמלה, צדק ודו-שיח הם האמצעים הראויים להשכנת שלום״.
במילים אלה חזר האפיפיור פרנציסקוס ביום שני על תחינתו לשלום בארץ הקודש. בנאום שנשא בפני משלחת של ועידת רבני אירופה בוותיקן, התמקד האפיפיור במלחמה המתמשכת באזור.
האפיפיור מסר את הנאום שנכתב מראש לחברי המשלחת ואמר שהוא לא מרגיש טוב מספיק בשביל לקרוא אותו.
מתאו ברוני, מנהל לשכת העיתונות של הכס הקדוש, אמר לאחר מכן לכתבים כי האפיפיור סובל מצינון קל ומלוח זמנים עמוס של קבלות קהל ביום שני. ״הוא רצה לברך את רבני אירופה בנפרד ומסיבה זו הוא מסר להם את נאומו״, אמר מר ברוני. מלבד זאת, פעילותו של האפיפיור נמשכת כרגיל״.
דאגה מעליית האנטישמיות
בנאומו המוכן מראש לרבנים, הביע האפיפיור פרנציסקוס גם את דאגתו מהתפשטות ההפגנות האנטישמיות בעולם כתוצאה מהסכסוך, שאותן הוא מגנה ״בתוקף״.
האפיפיור הדגיש כי בתקופה זו של אלימות והרס, ״המאמינים נקראים לבנות אחווה ולפתוח נתיבים של פיוס עבור כולם ובפני כולם, בשם הכול יכול״.
המאמינים נקראו להיות עדים לשיח
לפיכך המאמינים חייבים להיות ״עדים לדו-שיח״, הדגיש האפיפיור. אכן, הוא אמר, מטבעה החברתי המהותי, ״האנושות מסוגלת לא רק לדו-שיח, אלא היא דו-שיח בעצמה״, ו-״רק בדו-שיח עם האחד הטרנסצנדנטי ועם אחינו ואחיותינו המלווים אותנו אנו יכולים להבין ולהתבגר.״
אנחנו צריכים את היהדות כדי להבין את עצמנו טוב יותר
בהתייחסו ספציפית לדו-שיח היהודי-נוצרי, האפיפיור פרנציסקוס נזכר שהיחסים עם היהדות חשובים במיוחד לנוצרים, מכיוון ש-״הם חולקים בשורשים היהודיים״.
״אנחנו צריכים את היהדות כדי להבין את עצמנו טוב יותר״, אמר האפיפיור. ״לכן חשוב שהדו-שיח הנוצרי היהודי ישמור על הממד התיאולוגי שלו, תוך שהוא ממשיך להתמודד עם שאלות חברתיות, תרבותיות ופוליטיות״.
בהזכרו בדברי האפיפיור יוחנן פאולוס השני במהלך ביקורו ההיסטורי בבית הכנסת ברומא ב-13 באפריל 1986, שבו דיבר על היהודים כ-״אחינו הבוגרים״, האפיפיור חזר והדגיש כי יחסי יהודים-נוצרים הם יותר מדו-שיח בין-דתי: הם ״דו-שיח בתוך המשפחה״, כך אמר.
יהודים ונוצרים מחוברים זה לזה לפני האל האחד
בסיום דבריו, האפיפיור פרנציסקוס אישר שוב כי יהודים ונוצרים ״מחוברים זה לזה בפני האל האחד״ ונקראים ״להעיד על דברו״ בדו-שיח שלהם, ו-״לשלומו״ במעשיהם.
״יהי רצון שאדון ההיסטוריה והחיים ייתן לנו את האומץ והסבלנות לעשות זאת. שלום!״, כך סיים.
