האפיפיור לחשמנים החדשים: עבדו למען ״כנסייה סינודלית וסימפונית יותר מתמיד״
מאת ליסה זנגריני
״חבר החשמנים נקרא להידמות לתזמורת סימפונית, המייצגת את ההרמוניה והסינודליות של הכנסייה.״ כך ציין האפיפיור פרנציסקוס בעת שעמד בראש הקונסיסטוריום למינוי 21 חשמנים בכיכר פטרוס הקדוש, ביום שבת.
גיוון בכנסייה קתולית אחת
בדרשה שנשא בפני חבר החשמנים והחברים החדשים (כולל 19 ארכיהגמונים, הגמונים ושני כוהנים), הרהר האפיפיור במקרא ממעשי השליחים שמספר על חג השבועות, בו נתמלאו השליחים ברוח הקודש וחוו את מתנת הלשונות בעת שדרשו את הבשורה ליהודים בני לאומים שונים בירושלים (מעשי השליחים ב׳, 2-11)
המתנה לקבל את הבשורה בשפתנו
הוא הפנה את תשומת הלב לדמיון בין כל אותם יהודים בני לאומים ושפות שונות ששמעו את השליחים הדורשים בפניהם, לבין הבישופים והחשמנים בזמננו ״מכל חלקי העולם, מעמים מגוונים ביותר״.
מתוך נקודת מבט זו, ציין האפיפיור פרנציסקוס, סיפור חג השבועות צריך לגרום לנו ״לחשוב לאחור בהכרת תודה על מתנת קבלת הבשורה שאליה נמשכו מקרב עמים שונים, אשר כל אחד בזמנו קיבל את ה-קֶרִיגְמָה, את ההכרזה על רז הישועה, ובקבלתה, הוטבלו ברוח הקודש והפכו לחלק מהכנסייה״ ש-״מדברת בכל השפות, היא אחת והיא קתולית״.
לכן הוא הצביע על כך שלפני שהם ״שליחים״, לפני שהם כוהנים, הגמונים, חשמנים, רועי קהילות, הם צריכים לזכור שהם ״ פַּרְתִּים, מָדִים, עֵילָמִים וכו'״ כמו אותם יהודים, ועליהם להיות אסירי תודה על שקיבלו את חסד הבשורה בארץ מוצאם ובשפתם, דרך סבא וסבתא והוריהם, הקטכיסטים, הכוהנים והמקודשים.
מבשרים שמתבשרים, לא בעלי תפקידים
״אכן, אמר האפיפיור, אנו מבשרים במידה שאנו מוקירים בליבנו את הפליאה והתודה על כך שהתבשרנו, אפילו על כך שאנו מתבשרים, כי זו באמת מתנה נוכחת תמיד, שחייבת להתחדש ללא הרף בזיכרונותינו ובאמונה, כי, הוא הדגיש, ״אנחנו מבשרים שמתבשרים, לא בעלי תפקידים״.
פרנציסקוס העיר ש-״חג השבועות אינו נחלת העבר״, אלא ״מעשה בריאה שאלוהים מחדש ללא הרף״, וכי ״הכנסייה, וכל נטבל, חיים את יום האלוהים, באמצעות פעולת רוח הקודש״ , האפיפיור פרנציסקוס הזכיר לחשמנים שקיבלו את ה-״בִּירֶטוּם״ (כובע החשמן) היום, שתפקידם החדש מחדש בהם את ״קריאתם ושליחותם בכנסייה ולמענה״.
פעולה למען כנסייה סימפונית וסינודלית יותר
הוא הבהיר את המשימה הזו בדימוי של תזמורת המגלמת גיוון ואחדות בו-זמנית ״המייצגת את ההרמוניה והסינודליות של הכנסייה״.
״הגיוון הכרחי; זה הכרחי. עם זאת, כל צליל חייב לתרום למשותף. זו הסיבה שהקשבה הדדית חיונית״, אמר האפיפיור, והוסיף כי מנצח התזמורת נקרא לעזור ״לכל אדם ולכל התזמורת לפתח את הנאמנות היצירתית הגדולה ביותר״.
בהמשך לדברים אלו פנה לחבר החשמנים לפעול למען ״כנסייה סימפונית וסינודלית יותר מתמיד״ הבוטחת ברוח הקודש שממנה ״מגוון ואחדות״ ו-״היא ההרמוניה עצמה״.
״אנו מפקידים את עצמנו להדרכתה העדינה והחזקה, ולדאגתה המנחמת של מרים העלמה״, סיכם האפיפיור פרנציסקוס.
