האפיפיור במיסת הפתיחה לסינודוס: הבה נצעד עם רוח הקודש
מאת כריסטופר וולס
סעודת האדון החגיגית לפתיחת האספה הכללית הרגילה ה-16 של סינודוס ההגמונים החלה עם גרסה מודרנית של ההמנון המסורתי Laudes Regiae הקורא להגנתו ולברכתו של אלוהים על הכנסייה, על האפיפיור פרנציסקוס וההגמונים והעדר שהופקד בידיו, וכן על המנהיגים הפוליטים וכל הנשים והגברים.
בדרשתו, האפיפיור פרנציסקוס נזכר ב-״רגע קשה״ אותו חווה ישוע, עליו אנו שומעים במקרא מבשורת היום. ״ברגע של שממה״, אמר האפיפיור, ״יש לישוע מבט המסוגל לראות מעבר: הוא משבח את חוכמת האב ומסוגל להבחין בטוב שצומח באין נראה, את זרע הדבר שמתקבל בברכה על ידי האנשים הפשוטים, אור מלכות האלוהים המראה את הדרך גם בלילה״.
בתחילת האספה הכללית אמר האפיפיור, ״איננו זקוקים לראייה טבעית גרידא, המורכבת מאסטרטגיות אנושיות, חישובים פוליטיים או קרבות אידיאולוגיים״. במקום זאת, הוא אמר, ״אנחנו כאן כדי לצעוד יחדיו עם מבטו של ישוע, המברך את האב ומקבל בברכה את העמלים והעמוסים.״
מבט מברך
למרות התמודדותו עם הדחייה, ישוע אינו מרשה לעצמו ״להיכלא באכזבה״, אלא מביט אל האב, ונשאר ״שליו אפילו בסערה״, אמר האפיפיור.
הוא הסביר שישוע מזמין אותנו להיות כנסייה שמתפללת בהתבוננות על מעשי האלוהים ומבחינה בהווה; ״כנסייה שאינה מתמודדת עם האתגרים והבעיות של ימינו מתוך פיצול ומחלוקות, אלא להיפך, מפנה את עיניה לאלוהים שהוא אחדות, ומתוך יראה וענווה, מברכת אותו ומשתחווה לו, מכירה בו כאדונה היחיד.״
בצטטו את בנדיקטוס ה-16, האפיפיור פרנציסקוס אמר כי ״השאלה הבסיסית״ העומדת בפני הסינודוס היא ״כיצד נוכל להעביר את המציאות״ עליה אלוהים דיבר ״לאנשים של היום, כך שתהפוך לישועה״.
מבטו מסביר הפנים של המשיח
ישוע, המשיך האפיפיור, ״לאורך חייו״ נושא את מבטו מסביר הפנים של אלוהים האב ״אל החלשים ביותר, הסובלים ואל הנדחקים״.
״מבטו מסביר הפנים של ישוע מזמין אותנו גם להיות כנסייה מסבירת פנים״ הקורא לנו לגישה פנימית המאפשרת לנו ״לפגוש זה את זה ללא פחד״, אמר האפיפיור.
״בשיח הסינודאלי, ב'מסע ברוח הקודש' היפה הזה שאנו עושים יחדיו כעם האלוהים,״ הוא המשיך, ״נוכל לצמוח באחדות ובידידות עם האדון כדי להביט על האתגרים של היום דרך מבטו״.
בעקבות פרנציסקוס הקדוש
לבסוף האב הקדוש הזמין את עם האלוהים ללכת בדרכו של פרנציסקוס הקדוש, שאת חגו אנו מציינים היום.
בהיזכרו בקריאתו של ישוע לפרנציסקוס הקדוש ״לך ותקן את כנסייתי״, אמר האפיפיור, ״תפקיד הסינודוס הוא להזכיר לנו את זה: אמנו הכנסייה תמיד זקוקה לטהרה״; והוא הזמין את המאמינים לקחת ״רק את כלי הנשק של הבשורה: ענווה ואחדות, תפילה ואהבה״.
מקום של חסד ואחדות
בסיום דרשתו, האפיפיור פרנציסקוס התעקש שוב שהסינודוס הוא ״אינו כינוס פוליטי, אלא כינוס ברוח; לא פרלמנט מקוטב, אלא מקום של חסד וקהילה״.
״רוח הקודש״, כך אמר, ״מנפצת לעתים קרובות את הציפיות שלנו ליצור משהו חדש שעולה על התחזיות והשליליוּת שלנו״. וכך, האפיפיור אמר, ״הבה נפתח את עצמנו אליה, הגיבורה, רוח הקודש. ועמה נצעד בבטחון ובשמחה״.