האפיפיור בתפילת המלאך: הבה נלמד מאהבת האלוהים אלינו

מאת ג'וזף טולוק

בפנייתו אל הקהל הרב שהתאסף בכיכר פטרוס הקדוש לרגל תפילת המלאך של יום ראשון, האפיפיור פרנציסקוס מהרהר ב-״מצווה הגדולה״, המהווה את מרכז המקרא מהבשורה של היום (מתי כ״ב, 34-40)

לשאלה איזו מהמצוות היא הגדולה ביותר, משיב ישוע: ״וְאָהַבְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. [...] ו[...]לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ״.

בפנייתו התמקד האפיפיור פרנציסקוס בשני המרכיבים של המקרא הזה: ראשית, העובדה שאהבת אלוהים מוזכרת תחילה, ושנית, הקשר המרומז בין אהבת אלוהים לאהבת הזולת.

ללמוד לאהוב

״העובדה שהאהבה לה׳ קודמת לכל״, הדגיש האפיפיור פרנציסקוס, ״מזכירה לנו שאלוהים תמיד מקדים אותנו, הוא מצפה לנו ברוך האינסופי שלו״.

לפיכך, הוא אמר, כשם שילדים לומדים לאהוב דרך האהבה שיש להוריהם כלפיהם, כך גם אנחנו יכולים ללמוד לאהוב באמצעות אהבתו של אלוהים אלינו.

לכך, אמר האפיפיור, מתכוון שאול השליח כשהוא כותב ש-״לאהבתו של ישוע יש כוח המניע לאהבה״ (השוו השנייה אל הקורינתים ה׳, 14).

״אנחנו הופכים למסוגלים באמת לאהוב״, ציין האפיפיור פרנציסקוס, ״רק על ידי מפגש איתו, כניעה לאהבתו. אז אל לנו להתנגד: בואו נפתח את ליבנו לה׳ בכל יום.״

שיקוף אהבת האלוהים

ההיבט השני של המצווה, עליו הרהר פרנציסקוס היה הקשר בין אהבת האל לאהבת הזולת.

״על ידי אהבת אחינו ואחיותינו,״ אמר, ״אנו משקפים את אהבת האב כמו מראות. כדי לשקף את אהבתו של אלוהים, זו הנקודה - לאהוב אותו, שאין אנו רואים, דרך האחים/ האחיות שאנו כן רואים.״

איך אנחנו יכולים לאהוב ככה? על ידי, הציע האפיפיור, ״עשיית הצעד הראשון״, כפי שאלוהים עושה איתנו. ״לפעמים,״ אמר, ״לא קל לעשות את הצעד הראשון, לשכוח דברים, אבל הבה נעשה זאת״.

סיכום

בעת שדבריו עמדו להסתיים, הותיר האפיפיור למאזיניו כמה שאלות למדיטציה אישית.

״הבה נשאל את עצמנו״, אמר, ״האם אני אסיר תודה לה׳ על שאהב אותי ראשון? האם אני מרגיש את אהבת האלוהים, האם אני אסיר תודה לו? האם אני מנסה לשקף את אהבתו? האם אני שואף לאהוב את האחים והאחיות שלי?״

״מי ייתן ומרים העלמה״, סיכם האפיפיור, ״תעזור לנו לחיות את מצוות האהבה הגדולה בחיי היום-יום שלנו: לאהוב, ולתת לעצמנו להיות נאהבים על ידי אלוהים״.