האפיפיור: בנו טבוע צלם האלוהים ״ששום דבר ואף איש אינו יכול לטשטשו״

מאת דבורה קסטלאנו לובוב

עבור אלה שמתפתים לחשוב שאמונה וחיי היום-יום אינם קשורים זה לזה, האפיפיור פרנציסקוס אומר שזה בכנות, לא נכון.

טרם תפילת המלאך של יום ראשון, נשא האפיפיור פרנציסקוס את דבריו בפני המאמינים שהתאספו בכיכר פטרוס הקדוש וכן בפני העוקבים דרך הטלוויזיה, הרדיו והאינטרנט. בעודו מהרהר בקטע הבשורה של היום על פי מתי, הוא הדגיש שאנחנו שייכים לאדון ולא לכוח ארצי כלשהו.

המקרא מהבשורה מספר על פרושים המצטרפים לחסידי בית הורדוס, ״כדי להכשיל את ישוע״, הזכיר האפיפיור.

הם הולכים אליו ושואלים: ״הַאִם מֻתָּר לָתֵת מַס לַקֵּיסָר אוֹ לֹא?״ (מתי כ״ב, 17). זוהי תחבולה: אם ישוע נותן לגיטימציה למס, הוא מציב את עצמו לצידה של מעצמה פוליטית שלא נתמכת על ידי העם, ואילו אם הוא אומר שלא לשלם, הוא יכול להיות מואשם במרד כנגד האימפריה.

עם זאת, הזכיר האפיפיור, ישוע נמלט מהמלכודת הזו בכך שהוא מבקש מהם להראות לו מטבע. הוא נושא את דמותו של קיסר, והוא אומר להם: ״תְּנוּ לַקֵּיסָר אֶת אֲשֶׁר לַקֵּיסָר וְלֵאלֹהִים אֶת אֲשֶׁר לֵאלֹהִים.״ (פס' 21).

״מה זה אומר?״ שאל האב הקדוש.

אמונה וחיי היום-יום אינם נפרדים

מילים אלה של ישוע, ציין האפיפיור, הפכו ל-״נפוצות״, ״לעיתים נעשה בהם שימוש שגוי, או לפחות באופן רדוקטיבי״, כדי לדבר על ״היחסים בין הכנסייה והמדינה, הנוצרים והפוליטיקה. לעתים קרובות הם מתפרשים כאילו ישוע רצה להפריד בין ׳קיסר׳ ל-׳אלוהים׳, כלומר, את המציאות הארצית מהרוחנית.״

למעשה, הוא ציין, ישוע רוצה לעזור לנו למקם את ״קיסר״ ואת ״אלוהים״ כל אחד במקומו הנכון.

״אנחנו של האדון״

ישוע, הדגיש האפיפיור, ״מאשר את המציאות היסודית: שהאדם שייך לאלוהים: כל האדם וכל אדם״.

זה אומר, כך הסביר, שאנחנו לא שייכים לשום מציאות ארצית, לאף ״קיסר״ של העולם הזה.

גם אם על המטבע, עשויה להיות חקוקה דמותו של הקיסר, ציין האפיפיור, מה שחשוב לזכור הוא שחיינו, לעומת זאת, ״מוטבעים בצלם האלוהים, ששום דבר ואף איש אינו יכול לטשטש״.

שאלות למחשבה

״דברי העולם הזה״, אמר האפיפיור פרנציסקוס, עשויים להיות ״שייכים לקיסר״, ״האדם והעולם עצמו שייכים לאלוהים: אל תשכחו זאת!״

ישוע, המשיך האפיפיור, מחזיר לכל אחד מאיתנו את זהותו.

האפיפיור הפציר במאמינים לשאול את עצמם אם יש להם את ההבנה הזו, או שהם צריכים להתגבר על צביעות אישית כלשהי.

״על המטבע של העולם הזה,״ אמר, ״נמצאת דמותו של קיסר, אבל איזו דמות אתה נושא בתוכך? של מי צלם חייך?״

״האם אנו זוכרים״, המשיך, ״שאנחנו שייכים לאדון, או שאנו נותנים לעצמנו להתעצב על פי ההיגיון של העולם ולהפוך את העבודה, הפוליטיקה והכסף לאלילים שלהם אנו סוגדים?״

האפיפיור פרנציסקוס סיכם בתפילה שהאם המבורכת ״תעזור לנו להכיר ולכבד את כבודנו שלנו ואת כבודו של כל אדם״.