האפיפיור במונגוליה: הכנסייה חייבת להכריז תמיד על ישוע
מאת כריסטופר וולס
במפגש הראשון שלו עם חברי הכנסייה המקומית במונגוליה, הזמין האפיפיור פרנציסקוס את כל מי שלוקח חלק בעבודה הפסטורלית ״לטעום ולראות שהאדון הוא טוב״, והזכיר להם שהשמחה והטוב של האדון נשארים איתנו, ועוזרים לנו לראות דברים בדרך חדשה.
הוא הזמין את הבישופים, הכוהנים, המיסיונרים, נזירים ונזירות, ועמאים שפעילים בעבודה הפסטורלית שהתאספו בקתדרלת פטרוס ופאולוס הקדושים לחיות למען הבשורה, שאותה תיאר כ״דרך יפה להגדיר את ייעודם השליחי של הנוצרים״, במיוחד במונגוליה.
לחיות למען הבשורה
לאחר שנזכר בהיסטוריה של הכנסייה במונגוליה, האב הקדוש הביט אל ההווה ושאל, ״למה מישהו צריך לחיות למען הבשורה?״
התשובה, הוא אמר, היא כי ״אלוהים הפך את עצמו לגלוי, שאפשר לגעת בו ולפגוש אותו בישוע.״
ישוע, הוא התעקש, ״הוא הבשורה הטובה, המיועדת לכל העמים, המסר שעל הכנסייה להכריז ללא הרף, לגלם זאת ו'ללחוש' ללב כל אינדיבידואל ולכל התרבויות״.
הוא ציין את יוזמות הצדקה הרבות שנקטה הכנסייה במונגוליה, המשמשות ״כרטיס ביקור״ לנוצרים וזיכו אותם בכבוד ובהערכה של בני ארצם. הוא גם עודד אותם ״להמשיך בנתיב הזה, שהוכיח את עצמו כפורה ומועיל עבור העם המונגולי האהוב״.
לראות את ישוע באלה שאנו משרתים
האפיפיור פרנציסקוס הצביע על מקור שירות הכנסייה, והזכיר לעובדי הפסטורל במונגוליה לחזור תמיד לישוע. להישאר קרובים לאדון, אמר, יוביל אותנו ״לראות אותו בפני אלה שאנו משרתים״.
השירות הזה, הוא המשיך, הוא מה שצריך במונגוליה, שבה לאנשים יש תחושת קדושה ומחפשים עדות אמיתית. הוא ציין שהנוצרים אינם נשלחים להפיץ תיאוריות פוליטיות, אלא להעיד ״לחדשנות היחסים של [ישוע] עם אביו, שהוא כעת 'אבינו'״.
אחדות בכנסייה
בהתחשב בטבעה של הכנסייה, הסביר האפיפיור פרנציסקוס כי הכנסייה ענייה במובן הארצי, מתקיימת רק מהאמונה ומכוחו של האדון הקם לתחייה, וקרא להעביר ״מסר של רחמים ואמת שנועד לקדם את הטוב לכולם.״
הוא התעקש על ההרמוניה שחייבת להתקיים בכנסייה, בראשותו של המשיח, והדגיש את תפקידם של הכוהנים בהדרכת האנשים ובבניית אחווה בגוף המיסטי. במקביל, הוא הזכיר למונגולים שהם קרובים לליבו, ״ליבו של פטרוס״, ושהכנסייה האוניברסלית, בתורה, קרובה למונגוליה, ״בתוך השתפכות גדולה של אחדות כנסייתית״.
בהקשר זה, האפיפיור פרנציסקוס התעקש על תפקידו של הבישוף, ואמר כי ״חשוב שכל הגורמים הכנסייתיים יישארו מאוחדים היטב סביב הבישוף, המייצג את ישוע החי בקרב עמו, ולבנות את הקהילה הסינודלית, שעליה אנו דורשים והדבר הזה יסייע מאוד לטיפוח האמונה בתוך התרבות״.
עדות לישוע במונגוליה
האב הקדוש עודד את כל המשרתים בכנסייה, ואת כל הנוצרים במונגוליה, להכיר ב-״מתנה שאתה״ וביופי שבנתינה למשיח, שקורא להם להעיד במונגוליה על אהבתו. זה יעשה, אמר האפיפיור, על ידי טיפוח האחדות ופשטות החיים, על ידי קירבה לאנשים ודאגה להם, ועל ידי הבאת ישוע לאנשים באמצעות מתן דוגמה חיה.
לבסוף, האפיפיור פרנציסקוס עודד את הקהילה הקתולית במונגוליה להפקיד את עצמה בידי מרים, ״בקשו קנאה מחודשת ואהבה יוקדת המעידה ללא לאות ובשמחה על הבשורה״.
״לכו קדימה!״ הוא המשיך. ״אלוהים אוהב אתכם; הוא בחר בכם ומאמין בכם״. והוא הוסיף: ״אני קרוב אליכם, ואני מודה לכם מכל הלב״ על העדות שלכם ועל חייכם שמוקדשים לבשורה.
ובמילות עידוד אחרונות, אמר: ״להתמיד, לדבוק בתפילה ולהיות יצירתיים באהבה, איתנים באחדות, שמחים וענווים בכל דבר ועם כולם״.
