האפיפיור: הפסיקו לחנוק את אפריקה, זו אינה אדמה לניצול או לגזל

מאת דבורה קסטלאנו לובוב

דניאל קומבוני הקדוש היה שליח באפריקה, שתשוקתו נבעה משמחת הבשורה, ואשר היה עד לאהבת הרועה הטוב.

כך תיאר האפיפיור פרנציסקוס את הקדוש האיטלקי, במהלך קבלת הקהל ביום רביעי, אשר התקיימה בכיכר פטרוס הקדוש. גם מפגש זה הוקדש לאנשים שגילמו בחייהם את התשוקה לְבַשֵּׂר.

קומבוני הקדוש, הגמון איטלקי ששירת במסגרת שליחות באפריקה, הוכרז כמבורך בבזיליקת פטרוס הקדוש ב-1996 וכקדוש ב-2003.

לפי אתר האינטרנט שלהם, ב-״משפחת קומבוני״ ישנם כעת כ-3,000 מיסיונרים. הוא כולל את שליחי קומבוני של הלב של ישוע, שנוסד ב-1867 על ידי קומבוני הקדוש; האחיות המיסיונריות קומבוני, שנוסדו ב-1872; המיסיונרים העמאים של קומבוני, שנוסדו במחצית השנייה של המאה ה-20, וקבוצות עמאים אחרות, כולל המיסיונרים של קומבוני, השואבים השראה מאותו כריזמה ופזורות במדינות רבות.

הקדוש דניאל קומבוני

עדות על אהבת הרועה הטוב

בשיעורו, האפיפיור שיבח את תשוקתו של קומבוני הקדוש לאפריקה שהותירה מורשת חשובה, וציין, ״דניאל הקדוש מעיד על אהבתו של הרועה הטוב שהולך לחפש את מי שאבד ואשר מוסר את חייו למען העדר.״

האפיפיור תיאר את תשוקתו של דניאל קומבוני הקדוש כמלאת אנרגיה וכנבואית, בניגוד לאדישות ולהדרה, והדגיש כי במכתביו, הקדוש ״ביקר את הכנסייה האהובה שלו ששכחה את אפריקה יותר מדי זמן״.

תשוקה לאפריקה

עדותו של דניאל קומבוני הקדוש, השליח הזה היה מלא תשוקה לאפריקה, והאפיפיור נזכר במילים שכתב הקדוש על אנשי יבשת אפריקה.

״הם השתלטו על לבי שחי למענם לבד״, אמר. ״אמות כשאפריקה על שפתי״ (מתוך כתביו, 1441). הוא גם כתב להם, ש-״היום המאושר ביותר בחיי יהיה כשאוכל למסור אותם למענכם.״

זהו, אמר האפיפיור, ביטוי של מישהו ש-״מאוהב באלוהים״ ו-״באחים והאחיות שהוא שירת״.

אימת העבדות

בהקשר זה, האפיפיור נזכר כי קומבוני הקדוש היה עד לאימת העבדות, והכיר בה כרוע.

העבדות, גינה האפיפיור, ״מחפיצה״ את האדם, ״שערכו מצטמצם לשימושו של מישהו או לדבר כלשהו״.

קומבוני הקדוש, הוסיף האפיפיור, ״הבין שעבדות חברתית נטועה בעבדות עמוקה עוד יותר, זו של הלב, זו של החטא, שממנו האדון משחרר אותנו״.

״לכן כנוצרים אנו נקראים להילחם בכל צורה של עבדות״, אמר האפיפיור, תוך שהוא מקונן על כך ש-״למרבה הצער, העבדות, כמו הקולוניאליזם, אינה משהו מהעבר״.

אפריקה שקומבוני אהב כל כך

האפיפיור ביקר את הסכסוכים ברחבי ״אפריקה שקומבוני כל כך אהב״, והוקיע כל ״ניצול פוליטי״ ו-״קולוניאליזם כלכלי״. האפיפיור הצטער על כך שהעולם ״עוצם לעתים קרובות את עיניו, אוזניו ופיו״ לטרגדיה זו.

״לכן אני מחדש את קריאתי: ״תפסיקו לחנוק את אפריקה: זה לא מכרה שיש לנצל או אדמה שיש לגזול״, כך אמר.

האפיפיור המשיך ונזכר באתגרים שעמם התמודדו קומבוני הקדוש ושליחים אחרים באפריקה, ואת אמונתם והתמדתם הגדולה.

הצילו את אפריקה עם אפריקה

האפיפיור נזכר שאחרי תקופה של הבחנה, דניאל הקדוש הרגיש שהאדון מעורר בו השראה בדרך חדשה של בישור, אותה סיכם במילים אלה: ״הצילו את אפריקה עם אפריקה״.

״זו הייתה תובנה רבת עוצמה״, הדגיש האב הקדוש, ״שעזרה לחדש את דרכו המיסיונרית: האנשים שלהם בישר, לא היו רק 'מושא', אלא 'נושא' השליחות״.

מכיוון שדניאל הקדוש רצה שכל הנוצרים ישתתפו במאמץ לבשר, הוא עירב במאמציו את הכוהנים המקומיים, וקידם את שירותם של הקטכיסטים העמאים. ״הקטכיסטים״, הוסיף האפיפיור, ״הם אוצר לכנסייה״.

כמו כן, הקדוש טיפח את האומנויות וההשכלה המקצועית, וטיפח את תפקיד המשפחה ושל הנשים בשינוי התרבות והחברה.

שמחת הבשורה

האפיפיור המשיך ואמר, שלעומת זאת, התשוקה השליחית הגדולה של קומבוני הקדוש, לא הייתה בעיקרה פרי מאמץ אנושי, אלא כוח המונע בידי המשיח.

האב הקדוש שיבח את פעילותו של דניאל קומבוני הקדוש, שקיבלה את השראתה מצדקה ובכך שהפך את סבלם של אחרים לשלו.

האפיפיור ביקש מהנוכחים לחשוב על אלו ש-״נצלבים היום, ללא עוול בכפם״, והזמין אותנו להתפלל עבורם. הוא גם הפציר במאמינים לזכור את העניים. ״אל תשכחו את העניים״, אמר, ״כי הם יפתחו לנו את דלתות השמים״.