האפיפיור פרנציסקוס: הבשורה מועברת באמצעות שפת האם
מאת כריסטופר וולס
עם מקרא זה מהבשורה נפתחה קבלת הקהל השבועית, אשר בה המשיך האפיפיור פרנציסקוס את הלימוד בנושא ״התשוקה לְבַשֵּׂר״ והתבונן בדוגמה של גבירתנו מגוואדלופה כדי להדגיש את חשיבות העברת האמונה בשפת האם.
למרות שהאמונה כבר הגיעה ליבשת אמריקה כאשר גבירתנו הופיעה בפני חואן דייגו, ציין האפיפיור, החשיפה הראשונה של היבשת החדשה לבשורה, לא היה חפה מקשיים. ״במקום דרך היטמעות תרבותית, לעתים קרובות מדי ננקטה הגישה הנמהרת של הכנסת מודלים שהוכנו מראש, ללא כבוד לעמים הילידים״, אמר האפיפיור.
אמונה מועברת באמצעות שפת האם
כשמרים הופיעה בפני חואן דייגו, היא באה ״לבושה בבגדים של העמים הילידים, דיברה בשפתם, בעודה מברכת ואוהבת את התרבות המקומית.
״היא אמא, ומתחת לגלימתה, כל ילד מוצא מקום״, המשיך. ״במרים, אלוהים הפך לבשר, ובאמצעות מרים, הוא ממשיך לעשות זאת בחייהם של העמים השונים.״
האב הקדוש הדגיש את העובדה שמרים הכריזה על אלוהים בשפת האם של העם המקומי. ״כן, הבשורה מועברת דרך שפת האם.״
האפיפיור הודה לאימהות ולסבתות, ובמיוחד, על שהעבירו את הבשורה לילדיהן ולנכדיהן, והסביר שהאמונה מועברת הלאה עם החיים. ״זו,״ כך אמר, ״הסיבה שאימהות הן המבשרות הראשונות.״ והוא הזמין את הנוכחים למחוא כפיים לאימהות.
הבשורה בהקשר התרבותי
בהביטו בחואן דייגו הקדוש, האפיפיור פרנציסקוס ציין שהוא כבר היה נשוי כאשר אימץ את האמונה הנוצרית. למרות קשיים, כולל התנגדות של מנהיגי הכנסייה, חואן דייגו התמיד במשימה שנתנה לו גבירתנו.
״גם היום״, אמר האפיפיור, ״במקומות רבים כל כך, טיפוח הבשורה והכרזתה בהקשר התרבותי דורש עמידות וסבלנות, לא לפחד מקונפליקט, לא לפחד״. אסור לנו להתייאש, הוא המשיך, בידיעה שמרים נמצאת שם כדי לנחם אותנו ולעזור לנו לצמוח, ״כמו אמא, שבזמן שהיא עוקבת אחר צעדיו של ילדהּ, היא שולחת אותו אל אתגרי העולם״.
גבירתנו אישררה את המסר שלה לחואן דייגו באמצעות נס, ״התמונה יוצאת הדופן והחיה״ שהופיעה על הטִילְמָה (הלבוש המסורתי), או גלימתו, של הקדוש. זו ״הפתעת האלוהים״, אמר האפיפיור. ״כשיש נכונות וצייתנות, הוא יכול להשיג את הבלתי צפוי, לפעמים בדרכים שאיננו יכולים לחזות מראש.״
גם היום, בכנסיות המוקדשות למרים, ביעדי עלייה לרגל ובמקומות בהם בישרה מרים, אנו רואים את קבלת הפנים והבישור שאיפיינו את חייו של חואן דייגו הקדוש. ״אמונה מתקבלת בברכה במקומות האלה בצורה פשוטה ואמיתית, עממית״, אמר האפיפיור וסיכם, ״אנחנו צריכים ללכת לנאות הנחמה והרחמים האלה, שבהם האמונה באה לידי ביטוי בשפה אימהית; ושבהם אנו מניחים את עמלי החיים בזרועות גבירתנו וחוזרים לחיים עם שלווה בלב״.
