תפילת המלאך: רק העוללים יודעים לקדם בברכה את אהבת האלוהים
מאת ליסה זנגריני
בברכו את העולים לרגל בכיכר פטרוס הקדוש, הזמין האפיפיור פרנציסקוס את כולם להרהר בתפילה שישוע נושא אל האב במקרא מהבשורה של היום, בו הוא מודה לאלוהים על שגילה את כל מעשיו ל״עוללים״ שיודעים כיצד לקדמם בברכה (מתי יא: 25).
פרנציסקוס אף קרא לכל המאמינים לשאול את עצמם האם הם מתפעלים, כמו ילדים, מפעולות האלוהים סביבנו, או שפשוט נותנים להן לחלוף לידם.
לפני שישוע נשא תפילה, אמר האפיפיור, נזכר האדון בכמה ממעשיו: ״עִוְרִים רוֹאִים […], מְצֹרָעִים מְטֹהָרִים, […], עֲנִיִּים מִתְבַּשְֹרִים״ (מתי י״א: 5), והוא ״גילה להם מה המשמעות, באומרו שאלו הם האותות שאלוהים פועל בעולם״.
אהבת האל המרפאת והמושיעה
המסר של הבשורה הוא אפוא ברור, אמר האפיפיור: ״אלוהים מתגלה על ידי שחרור וריפוי האדם, באהבת חינם שמצילה.״
עם זאת, הסביר, גודל אהבתו ופועלו של האלוהים אינו מובן על ידי אלה ״המתיימרים להיות גדולים ואשר מייצרים אלוהים בצלמם - רב עוצמה, בלתי גמיש, נוקם״.
״אלה שמלאים בעצמם, גאים, דואגים רק לאינטרסים שלהם, משוכנעים שהם לא צריכים אף אחד, אינם מסוגלים לקבל את אלוהים כאבא״, אמר האפיפיור.
ישוע מציין את שמות שלוש ערים עשירות בתקופתו: כורזין, בית צידא, כפר נחום, שתושביהן לא ידעו איך לקבל את המעשים הגדולים של אלוהים.
העוללים מסוגלים לקבל בברכה את מעשיו הגדולים של האלוהים
העוללים, במקום זאת, יודעים לקבל את מעשי האלוהים, וישוע מודה לאב ומשבח אותו על ״האנשים הפשוטים שליבם נקי מיומרה ומאהבה עצמית״, ש-״פתוחים לאלוהים ומרשים לעצמם להתפעל ממעשיו״.
זוהי, כך ציין האפיפיור, ״היא ההתנהגות הנכונה אל מול מעשיו של אלוהים״: לאפשר לעצמנו ״להתרשם״ מהם כדי שיוכלו להתפתח בחיינו ״באמצעות מעשים טובים רבים״.
מעשים טובים שמשנים את העולם בשקט
לסיום, האפיפיור פרנציסקוס הזמין את המאמינים לשאול את עצמנו אם, ״במבול החדשות המציף אותנו כיום״ אנחנו יודעים ״להתפעל כמו ילדים מהטוב שמשנה בשקט את העולם״ והאם אנו מודים לאלוהים על מעשיו בכל יום.
