האפיפיור: פתחו את עיניכם ותופתעו ממתנות האלוהים
מאת תאדאוס ג'ונס
בצהרי יום ראשון, קיבל האפיפיור פרנציסקוס את פני העולים לרגל בכיכר פטרוס הקדוש, לרגל תפילת המלאך. טרם התפילה הציע כתמיד את הרהוריו על בשורת היום(אנ׳). בהיזכרו כיצד ישוע מעניק ראייה לאדם עיוור מלידה, תיאר פרנציסקוס כיצד הנס הזה הביא למגוון תגובות בקרב האנשים.
כן אמר האפיפיור שעל כולנו לקרוא את פרק ט׳ בבשורה עפ״י יוחנן המספר על נס זה של ישוע, סיפור קצר ויפה על כמה שהאדון אוהב אותנו. אנו קוראים כיצד אנשים מגיבים בדרכים שונות למתנת הראייה של האדון לאיש העיוור, בין אם בלב חפץ, בלב חצוי, בלב חושש או בלב אמיץ.
עיוורים לפלא
האפיפיור המשיך ותיאר את מגוון התגובות למצבו של העיוור. תלמידיו של ישוע מחפשים אשם לעיוורון, ושואלים האם העיוור או הוריו חטאו ובכך גרמו לכך. האפיפיור אמר במקום זאת שעלינו לשאול מה משמעות נוכחותו של העיוור בחיינו ומה האדון מבקש מאיתנו.
אחרים מגיבים בדרכים שונות, הוא ציין, כמו אלה שאינם מאמינים שהוא באמת עיוור והוריו שאינם דוברים את האמת המדהימה מחשש להרגיז את הרשויות הדתיות.
המרכיב השכיח בתגובות אלו הוא ״לבבות סגורים אל מול אות של ישוע: כי הם מחפשים אשם, כי הם לא יודעים איך להיות מופתעים, כי הם לא רוצים להשתנות, כי הם משותקים מהפחד״.
״הָיִיתִי עִוֵּר וְעַכְשָׁו אֲנִי רוֹאֶה״
העיוור במקום זאת מגיב היטב למה שקרה בכך שהוא פשוט מעיד על מה שקרה בהפתעה, בהכרת תודה ובשמחה, ואומר, ״הָיִיתִי עִוֵּר וְעַכְשָׁו אֲנִי רוֹאֶה.״ כעת הוא חופשי בגופו וברוחו, ונותן עדות גלויה על ישוע ללא פחד, אמר האפיפיור, לא חושש ממה שאחרים יאמרו או יעשו, לאחר שחי חיים קשים קודם לכן בקיבוץ נדבות ונחשב למנודה ומקולל.
איך הייתם אתם מגיבים?
לסיכום, האפיפיור אמר שעלינו לשים את עצמנו בנעליים של האנשים עליהם מסופר בפרק זה מהבשורה ולחשוב איך אנחנו היינו מגיבים, ומה היינו עושים היום. האם אנו מסוגלים לראות ולהיות אסירי תודה על המתנות שאנו מקבלים מאלוהים, הוא שאל. האם אנו עדים לאהבתו ולרחמיו של ישוע, או שאנו מפיצים ביקורת ושליליות מתוך הפחדים והחולשות שלנו? האם אנחנו פתוחים לחלוק עם אחרים את השמחה שלנו על המתנות שאלוהים מציע לנו מדי יום, או שאנחנו שומרים את התגובה הזו בפנים, כלואים בתוך הפחדים שלנו? ולבסוף, האם אנו רואים באתגרים הפיזיים או החברתיים של אחרים מטרד, או הזדמנויות להתקרב אליהם בנחמה ובאהבה?
