האפיפיור בקבלת הקהל: משמעות שירות הבשורה הוא חיפש דרכים חדשות להפצתה
מאת דבורה קסטלאנו לובוב
לכל נטבל תפקיד ייחודי בהפצת הבשורה.
האפיפיור פרנציסקוס הדגיש מסר זה במהלך קבלת הקהל שהתקיימה ביום רביעי בוותיקן, בהמשיכו את סדרת הלימוד בנושא ״התשוקה לְבַשֵּׂר״. השבוע התמקד האב הקדוש בהיבט הקהילתי של הפצת הבשורה.
הכרזת הבשורה, הדגיש האב הקדוש, אינה משימתם של יחידים בודדים, אלא משימה של כלל הכנסייה, הקהילה. לא מדובר בשכנוע אנשים לשינוי אמונה, זו אינה הכרזה על הבשורה, אומר האפיפיור, אלא להכריז על מה שאנחנו קיבלנו, כפי שציין שאול השליח במקרא שנשמע בתחילת קבלת הקהל.
״התשוקה לְבַשֵּׂר״, כך לדברי פרנציסקוס, אינה ניתנת להפרדה מהממד הקהילתי הזה, אשר, כך הסביר, מגן על המסר הנוצרי מפני עיוות ומפני התאמה לאינטרסים ודרכי החשיבה של העולם.
הוראת מועצת הוותיקן השנייה בנושא הפעילות השליחית של הכנסייה, נזכר האפיפיור, מציגה את מקור הבישור כולו באהבתו העצומה של אלוהים אבינו, שנשפכה על העולם באמצעות הבן ורוח הקודש, וממשיכה דרך שליחותה של הכנסייה בהכרזת אהבה מושיעה זו לכל קצוות תבל.
תלמידים-שליחים
כ״תלמידים-שליחים״, התעקש האפיפיור פרנציסקוס, כל הנטבלים נקראים לחקות את אהבתו מלאת ההקרבה העצמית של ישוע.
עוד אמר האפיפיור, שהמאמינים נקראים לשאת עדות יצירתית ומשכנעת לאמיתות דברו ולכוחו המפייס, לא רק עבור יחידים, אלא עבור כלל משפחת בני האדם.
״התשוקה לבשר של כל תלמיד-שליח״, הדגיש האפיפיור, חשובה כל כך מכיוון ש״כל נטבל, יהא אשר יהא שירותו בכנסייה ותהא אשר תהא רמת השכלתו באמונה, משמש כנושא אקטיבי להפצת הבשורה.״
בהזכירו את דבריו באגרת Evangelii Gaudium (אנ׳) – ״שמחת הבשורה״, בנושא הכרזת הבשורה בעולמינו, אמר האפיפיור , ״כל הנטבלים, לא משנה מה שירותם בכנסייה או רמת השכלתם באמונה, הם סוכני הבשורה״.
בצטטו מתוך המסמך Ad Gentes (אנ׳) ״לעמים״, העוסק בשליחות הכנסייה, האפיפיור חזר והדגיש כי משימה זו ״היא אחת ויחידה בכל מקום ובכל מצב, למרות שהיא עשויה להתבצע בדרכים שונות בהתאם לנסיבות״.
דרכים חדשות למתן עדות
אנו מוזמנים, כך הזהיר האפיפיור, שלא להיות ״מאובנים״ או ״סטואים״ (אסכולה בפילוסופיה היוונית).
התשוקה לבשר של המאמין, כך אמר, מתבטאת כחיפוש יצירתי אחר דרכים חדשות להכרזה ולמתן עדות, דרכים חדשות לפגוש את האנושות הפצועה שהמשיח לקח על עצמו, לשרת את הבשורה ואת האנושות.
בשובו לנושא אהבת האב ולמשימות הבן ורוח הקודש, הוא אמר, הם אינם סוגרים אותנו במרחבים של שלווה אישית סטטית.
להיפך, אמר האפיפיור, הם ״מובילים אותנו להכיר בחינמיות מתנת החיים המלאים אליה אנו נקראים, מתנה שעליה אנו משבחים ומודים לאלוהים״.
האפיפיור פרנציסקוס סיכם בעודדו את המאמינים לחיות ביתר שאת את מה שקיבלו ולחלוק זאת עם אחרים.
