האפיפיור במיסה: ה״מתי״ הוא עכשיו, והוא בידינו

מאת פרנצ'סקה מרלו

האפיפיור עומד בראש סעודת האדון בבזיליקת פטרוס הקדוש לזכרם של הקרדינלים והבישופים שנפטרו במהלך השנה. בדרשתו המתייחסת לבשורה עפ״י מתי, פרק כה, פס׳ 31-46, מדגיש האפיפיור שתי מילים: ציפייה והפתעה.

חיים בציפייה

החל מהמילה הראשונה, האפיפיור ציין כי הציפייה מבטאת את משמעות החיים, ״כי אנו חיים בציפייה למפגש: המפגש עם אלוהים, שהוא הסיבה לתפילתנו היום״.

בדבריו הסביר שכולנו חיים בציפייה, בתקווה שנשמע יום אחד את ישוע אומר: ״בוא, אתה המבורך בידי אבי״.

האפיפיור פרנציסקוס דחק בנוכחים לשאול את עצמם, ״איך ההמתנה שלי עוברת? האם אני הולך לעיקר או שדעתי מוסחת על ידי הרבה דברים מיותרים? האם אני מטפח תקווה או שאני ממשיך לבכות כי אני מעריך יותר מדי כל כך הרבה דברים לא חשובים?

בעודנו מחכים למחר, ציין האפיפיור שאנו נעזרים בבשורה של היום. כאן, המשיך, נכנסת המילה השנייה, הפתעה.

הבשורה מלאה בהפתעה

 יש הפתעה גדולה בכל פעם שאנו שומעים את פרק כ״ה מהבשורה עפ״י מתי, אמר האפיפיור. ״הפתעה הדומה לזו של גיבורי המשל, השואלים: ״אֲדוֹנֵנוּ, מָתַי רָאִינוּ אוֹתְךָ רָעֵב וְהֶאֱכַלְנוּ אוֹתְךָ, אוֹ צָמֵא וְהִשְׁקֵינוּ אוֹתְךָ?״

דרך השאלה, ״מתי...?״ אמר האפיפיור, ״ באה לידי ביטוי ההפתעה של כולם, הפליאה של הצדיקים והחרדה של הלא צדיקים״.

כך, המשיך, היינו מצפים שהדין על החיים ועל העולם יתקיים עפ״י הצדק, בפני בית דין מכריע, אשר בהופכו כל אבן ישפוך אור על האירועים ועל הכוונות לנצח. ״במקום זאת, בבית הדין של מעלה, מקור הזכות וההאשמה היחיד הוא הרחמים כלפי העניים והנדחים: העליון שוכן עם הקטן, השוכן במרומים נמצא בין הזניחים בעולם״, אמר פרנציסקוס.

אל לנו להיות מופתעים

״אל לנו להיות מופתעים״, דחק באפיפיור. בעודו מהרהר בשאלה, ״מתי?״, האפיפיור פרנציסקוס ציין שגם הצדיקים וגם הלא צדיקים שואלים את עצמם זאת בהפתעה. ״התשובה היא אחת: ה'מתי' הוא עכשיו. הוא נמצא בידינו, במעשי הרחמים שלנו: לא בניתוחי מצב מלוטשים, לא בהצדקות אינדיבידואליות או חברתיות״.

היום, סיכם האפיפיור, האדון מזכיר לנו שהמוות בא להפוך לאמיתות החיים ומסיר את כל הנסיבות המקלות לרחמים. לבסוף, האפיפיור ציין כי ״הבשורה מסבירה כיצד לחיות את ההמתנה: אנו הולכים לפגוש את אלוהים על ידי אהבה כי הוא אהבה. וביום הפרידה שלנו, ההפתעה תהיה משמחת אם כעת נרשה לעצמנו להיות מופתעים על ידי נוכחות אלוהים, שמחכה לנו בין העניים והפצועים בעולם. הוא מחכה שילטפו אותו לא במילים, אלא באהבת אלוהים״.