האפיפיור: עלינו להכיר את עצמנו על מנת להישמר מתחבולות המפתה

מאת בנדיקט מאיקי, ישועי

ביום רביעי, במסגרת קבלת הקהל, המשיך האפיפיור לדבר על נושא ההבחנה. בפנייתו אל המאמינים, האפיפיור הדגיש כי הבחנה טובה דורשת גם הכרה עצמית מכיוון ש״הדבר מערב את היכולות האנושיות שלנו: זיכרון, אינטלקט, רצון, חיבה״.

״לעתים קרובות, אנחנו לא יודעים להבחין כי אנחנו לא מכירים את עצמנו מספיק טוב, ולכן אנחנו לא יודעים מה אנחנו באמת רוצים״, אמר האפיפיור.

דיאלוג בין המימד הדתי לאנושי

האב הקדוש ציין שספקות רוחניים ומשברים בקריאה הם לא פעם חוסר בדיאלוג בין החיים הדתיים ובין הממדים האנושיים, הקוגניטיביים והרגשיים שלנו.

הוא המחיש זאת בהתייחסות לכותב על רוחניות שהדגיש עד כמה קשיים בנושא ההבחנה מעידים על בעיות מסוג אחר, שיש להכיר ולחקור.

המחבר הביע את אמונתו שהמכשול הגדול ביותר להבחנה אמיתית ולצמיחה אמיתית בתפילה אינו טבעו הבלתי מוחשי של אלוהים, אלא העובדה ש״איננו מכירים את עצמנו מספיק, ואפילו לא רוצים להכיר את עצמנו כפי שאנו באמת.״ כיוון ש״כמעט כולנו מתחבאים מאחורי מסכה, לא רק מול אחרים, אלא גם כשאנחנו מסתכלים במראה.״

להכיר את עצמנו

להכיר את עצמנו זה לא קשה, אבל זה מייגע״, אישר האפיפיור פרנציסקוס.

״זה מרמז על חשבון נפש סבלני. יש צורך ביכולת לעצור, ״לנטרל את הטייס האוטומטי״, לרכוש מודעות לדרך הפעולה שלנו, לתחושות השוכנות בתוכנו, למחשבות החוזרות על עצמן, המניעות אותנו, לרוב באופן לא מודע.

יותר מכך, הוא המשיך, זה מצריך הבחנה בין רגשות ליכולות רוחניות, הפרדה בין ״אני מרגיש״ ל״אני משוכנע״, וידיעה ש״מתחשק לי״ אינו זהה ל״אני רוצה״.

בדרך זו, הסביר, אנו מבינים שההשקפה שיש לנו על עצמנו ועל המציאות לפעמים מעוותת במקצת.

האפיפיור התעקש ש״מדובר בחסד!״ כי לעתים קרובות מאוד יכול לקרות שאמונות שגויות לגבי המציאות, המבוססות על חוויות העבר, משפיעות עלינו מאוד, ומגבילות את החופש שלנו לשאוף למה שחשוב באמת בחיינו.

״סיסמאות״ ופיתויים רוחניים

האפיפיור פרנציסקוס הסביר כי בדומה לאופן שבו עלינו להשתמש בסיסמאות על להיכנס לתוכנות בעידן טכנולוגיית המידע שלנו, אפילו לחיים הרוחניים יש ״סיסמאות״, - מילים ש״נוגעות בלב כי הן מתייחסות למה שאנחנו הכי רגישים אליו״.

הוא הזהיר כי המפתה מכיר גם את ״הסיסמאות״ הללו ולכן, חשוב שגם אנחנו נכיר אותן כדי להימנע מלמצוא את עצמנו ״היכן שאיננו רוצים להיות״ כי ״הפיתוי אינו מרמז בהכרח על דברים רעים, אלא לעתים קרובות על דברים אקראיים, המוצגים עם חשיבות מופרזת.״

בדרך זו, הסביר האפיפיור, הפיתוי מהפנט אותנו ע״י המשיכה שהדברים הללו מעוררים בנו, דברים שהם יפים אך הזויים, שאינם יכולים לקיים את מה שהם מבטיחים, ומשאירים אותנו בסופו של דבר עם תחושת ריקנות ועצב. אלה עשויים לכלול תארים, קריירה, מערכות יחסים - דברים ראויים לשבח בפני עצמם, אך כלפיהם, אם איננו חופשיים, גורמים לנו להסתכן בציפיות לא מציאותיות.

״אי הבנה זו מולידה לעתים קרובות סבל גדול ביותר, משום שאף אחד מהדברים האלה לא יכול להוות ערובה לכבודנו״, אמר האפיפיור, והדגיש את החשיבות של הכרת עצמנו ולמה אנחנו הכי רגישים כדי שנוכל להגן על עצמנו מפני אלה שמציגים את עצמם עם מילים משכנעות כדי לתמרן אותנו, כמו גם לזהות מה באמת חשוב לנו.

חשבון נפש

האב הקדוש הביע תמיכתו בחשבון הנפש ככלי שיכול לעזור לנו בדרך זו.

הוא תיאר זאת כ״הרגל טוב לחשוב מחדש בשלווה את מה שקרה במהלך היום, ללמוד לציין מתוך ההערכות והבחירות שלנו, למה אנחנו מייחסים את החשיבות הגדולה ביותר, מה אנחנו מחפשים ולמה, ומה אנחנו מוצאים בסופו של דבר״.

הדבר עוזר לנו גם ללמוד ״להכיר מה משביע את הלב״, הדגיש האפיפיור, שכן ״רק האל יכול לתת לנו אישור למה שאנחנו שווים״ ו״אין מכשול או כישלון שיכולים למנוע את חיבוקו הרחום״.

בסיום הקטכזיס, האפיפיור פרנציסקוס הדגיש שתפילה והכרה עצמית מאפשרים לנו להיות חופשיים יותר, שכן הם רכיבים בסיסיים בקיום הנוצרי, וכן רכיבים יקרים למציאת מקומנו בחיים.

תפילות לאוקראינה

בברכות למאמינים לאחר הקטכזיס, פנה האפיפיור לתפילות למען ״אוקראינה הקדושה״ וביקש את מתנת השלום.