האפיפיור בקבלת הקהל: קשישים יכולים לתת השראה לחברה צודקת ואנושית יותר
מאת תדאוס ג'ונס
ביום רביעי, המשיך האפיפיור פרנציסקוס את הקטכזיס בנושא הזיקנה, במסגרת קבלת הקבל השבועית. הפעם התייחס פרנציסקוס לנושא בהביטו על מזמור ע״א בספר תהילים.
דאגה מעוררת חרדה
דאגה זו של קשישים שותפה לרבים כל כך כיום ״שרואים את כבודם ואף את זכויותיהם מאוימים בהתפשטות 'תרבות ההשלכה' הרואה בהם חסרי תועלת ולמעשה כמעמסה על החברה״.
אנו אפילו רואים בתקשורת כיצד קשישים כיום יכולים להיות מטרה להונאה, קונן האפיפיור, או ננטשים ללא הגנה או טיפול, אפילו בתוך המשפחה.
באופן דומה, אנו גם עלולים להתפתות להסתיר את הפגיעות שלנו עקב מחלה או גיל, מכיוון שאנו חוששים מאובדן הכבוד, הוא הוסיף, ושאל כיצד ״החברה המודרנית״ של היום מרגישה לא כל כך בנוח אל מול מחלה וזיקנה, בעודה מפתחת מדיניות השואפת להגדיר גבולות של קיום בכבוד תוך חוסר רגישות ל״כבודו של דו-קיום אוהב עם הקשישים והחולים״.
האפיפיור הדגיש כי החברה כולה ״חייבת למהר לטפל בקשישיה, שמספרם גדל בהתמדה ויחד עם זאת, הם לעיתים גם אלה הננטשים ביותר״, במיוחד בשל תרבות ה״חד פעמי״ של היום ש״מרעילה״ את העולם בו אנו חיים.
אמון בדאגת האלוהים
משורר ספר תהילים, המשיך האפיפיור, בו-זמנית, מאשר מחדש את ביטחונו ב״נאמנות הברית ובהשגחת״ האלוהים. הקשיש במזמור זה, שראה בזקנתו תבוסה, ״מגלה מחדש את הבטחון בה'. הוא מרגיש צורך לקבלת עזרה ופונה לאלוהים״.
הוא הוסיף כי הקשישים, מהיותם שבריריים, יכולים ללמד את מי שחיים בשלבים אחרים של החיים, על הצורך להפקיד את עצמנו בידי האדון, לפנות לעזרתו.
״הוראה של שבריריות״
לסיכום, האפיפיור אמר שיש סוג של ״הוראה של שבריריות״ שהזיקנה מסוגלת להזכיר לנו בצורה אמינה לכל אורך חיי האדם. זיקנה, התעקש, יכולה לייצג הוראה ש״פותחת אופק מכריע לרפורמה של החברה שלנו״, הכרחית לטובת קיום משותף ולטובת הכלל.
