האפיפיור: השיח הבין-דתי הכרחי כיום על מנת לבנות יחדיו שלום

מאת לינדה בורדוני

בדברים שנשא האפיפיור בפני חברי המשרד לשיח בין-דתי ביום שני, חזר פרנציסקוס על פנייתו ליצירת שיח, המבוסס על קבלת השונות וכבוד האחר, כחלופה היחידה לפילוג ולסיכסוכים שאנו חווים בעולמנו כיום.

דבריו באו בעקבות תחינתו הדחופה ביום ראשון של חג השבועות למנהיגי המדינות לסגת לאחור ולהימנע מהובלת האנושות לחורבן.

בנאומו בפני אנשי המשרד והעומד בראשו, הקרדינל מיגל אנחל איוסו גישוט, העומד בראש האסיפה, נזכר האפיפיור כי המוסד הוקם על ידי האפיפיור הקדוש פאולוס השישי - כ״משרד עבור הלא-נוצרים״ בדרשתו לחג השבועות, בשנת 1964, במהלך מועצת הוותיקן השנייה.

האינטואיציה שלו, אמר האפיפיור, ״התבססה על מודעות להתפתחות אקספוננציאלית של יחסים בין אנשים וקהילות מתרבויות, שפות ודתות שונות - דבר שאנו מכנים כיום גלובליזציה״.

הקדוש שצפה פני העתיד הציב את המשרד ״בכנסייה כסימן גלוי וממסדי לשיח״ עם בני דתות אחרות, ציין האפיפיור פרנציסקוס, תוך ציטוט מנאום של פאולוס השישי, משנת 1968, בפני חברי ויועצי המשרד.

הכריזו את הבשורה

האב הקדוש דיבר על רלוונטיות הנושא, והדגיש את העובדה שהחוקה האפוסטולית החדשה,Praedicate Evangelium (הכריזו את הבשורה, ה.מ.) של הקוריה הרומית, נכנסה לתוקף בימים אלו ונושא השיח הבין דתי לא איבד מהרלוונטיות שלו.

בדבריו עמד פרנציסקוס על נושא המליאה - ״שיח בין-דתי וחברותא״ - שלדבריו מתאים בתקופה שבה הכנסייה כולה רוצה לצמוח בסינודליות, לצמוח כ״כנסייה של הקשבה הדדית שבה לכולם יש מה ללמוד״ .

חיפוש אחר האחווה

האפיפיור פרנציסקוס התייחס לקביעה ש: ״העולם שלנו יותר ויותר מחובר זה לזה אינו אחווה ושמח. רחוק מזה!״

בהקשר זה, הוא הזכיר לחברי המשרד כי יש לממש שיח בין-דתי באמצעות פעולה, דיונים תיאולוגיים והתנסות רוחנית על מנת לקדם בקרב כל האנשים ״חיפוש אמיתי אחר האלוהים״.

״זוהי משימתכם: לקדם יחד עם מאמינים אחרים, בדרך האחווה והחברותא, את חיפוש האלוהים; התחשבות באנשים מדתות אחרות לא בצורה מופשטת, אלא קונקרטית, עם ההיסטוריה, הרצונות, הפצעים, החלומות״, כך אמר.

בעודו מהרהר על רצף המשברים והסיכסוכים שאנו עדים להם, הוא ציין כי, ״יש מי שמנסה לברוח מהמציאות באמצעות מקלט בעולמות פרטיים, אחרים מתמודדים איתה עם אלימות הרסנית, אבל בין אדישות אנוכית למחאה אלימה יש אפשרות אחת שהיא תמיד אפשרית: השיח.״

חברותא של הבדלים

האפיפיור תיאר את האנושות כפסיפס עצום, ״שהוא כבר יפה כשלעצמו, אבל רק יחד עם האריחים האחרים מרכיב תמונה, בחברותא של ההבדלים״.

לדבריו, פירושו של דבר זה להיות מסוגל לדמיין ולבנות עתיד מאושר עם האחר.

״החברותא מהדהדת את הרצון לאחדות השוכנת בליבו של כל אדם, שבזכותה כולם יכולים לדבר אחד עם השני, ניתן לעבוד על פרויקטים ולהתוות עתיד משותף״, אמר.

הוא הסביר שחברותא מאחדת חברתית, אבל הזהיר מפני קולוניזציה של האחר, ושמירה על כל הזהויות על גווניהן.

חברותא עם בני דתות אחרות

האפיפיור פרנציסקוס סיכם בעודדו את הנוכחים ״לטפח את הרוח והסגנון של החברותא ביחסים שלכם עם אנשים בעלי מסורות דתיות אחרות: ״אנחנו כל כך צריכים את זה היום בכנסייה ובעולם!״

״הבה נזכור,״ אמר, ״שהאדון ישוע היה התרועע עם כולם. הוא הסתובב עם אנשים שנחשבו לחוטאים וטמאים. הוא חלק את שולחן המוכסים ללא משוא פנים. ותמיד בזמן ארוחה חברית. הוא הראה את עצמו כמשרת והחבר הנאמן עד הסוף, ולאחר מכן כקם לתחייה, החי, הנותן לנו את חסד החברותא האוניברסלית״.