פרנציסקוס: לא לאלימות נגד נשים

מאת: כתב חדשות הוותיקן

האפיפיור פרנציסקוס ערך הבוקר את סעודת האדון לציון השנה החדשה, בבזיליקת פטרוס הקדוש. במקום נכחה קבוצה קטנה של מאמינים, בהתאם להנחיות בזמן מגפת הקורונה.

בדרשתו לרגל חגה של מרים הקדושה, אם האלוהים, המצוין אף כיום השלום העולמי, נזכר האפיפיור בשמחה שחוו הרועים בבית לחם בעת שביקרו את ישוע העולל השוכב באבוס, הוכחה לקרבת האלוהים אליהם ולכל העניים או הנמצאים בשוליים. ישוע שנולד ב"קטנות ועוני" ממלא את ליבנו "באהבה, לא בפחד".

שערוריית האבוס

הניסיון של מרים בתקופה זו דרש שתסבול את ״שערוריית האבוס״, הסביר האפיפיור. הרבה לפני הרועים, היא קיבלה את בשורתו של המלאך שהכריז שהיא תלד בן ותקרא לו ישוע, שייקרא בן העליון. עכשיו "מרים צריכה להשכיב אותו בשוקת המיועדת לבעלי חיים." כיצד יכולה "היא ליישב את כבודו של עליון ואת העוני המר של אורווה?" שאל האפיפיור, והוסיף כיצד הדבר גרם לה בוודאי למצוקה, במיוחד בראותה את ילדה שזה עתה נולד סובל ממצב כה שברירי. עם זאת, מרים ״אינה מתייאשת״ ו- ״שָׁמְרָה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְשָׁקְלָה אוֹתָם בְּלִבָּהּ״

לשמור ולשקול

הרועים, לעומת זאת, שמחים ומספרים לכולם על החוויה שלהם עם המלאך שהופיע בלילה ועל דבריו על הילד שאליו הלכו על מנת לחלוק לו כבוד. האפיפיור ציין כי "מילים ותדהמה" מתארות את תגובתם, ואילו מרים "שוקלת", מהרהרת במציאות זו בלבה. שתי התגובות השונות הללו מזכירות היבטים של חווית האמונה באופן כללי, אמר האפיפיור: תגובת הרועים מזכירים לנו את ראשית האמונה, כשהכל נראה קל וברור, ה"שקול" של מרים מבטאת "אמונה בשלה ובוגרת".

האפיפיור אמר שאנו יכולים ללמוד כאן מאם האלוהים ומהגישה של "שמירה ושקילה", שכן ייתכן שגם אנו נצטרך לסבול אתגרים גדולים בחיים שבהם הציפיות שלנו מתנגשות עם המציאות, מה שמציב את שמחתנו מהבשורה במבחן. מרים מלמדת אותנו שאנו יכולים ללמוד, לצמוח ולהתבגר באמונה ממצבים קשים אלו, שכן "זו הדרך הצרה למטרה, הצלב, שבלעדיה לא יכולה להיות תחיית המתים".

האידיאלי והאמיתי

האפיפיור הסביר כי על מנת לאזן את ההתנגשות שבין האידיאלי לאמיתי יש "לשמור", כפי שעשתה מרים, את חוויותינו, ולא לנסות לשכוח או לדחות אותן. מרים שמרה בלבה גם את חוויות החיים המדהימות וגם את חוויות החיים המטרידות - המלאך שמסר לה בשורות גדולות, האורווה העלובה בה נאלצה ללדת: "היא לא בוררת, היא שומרת. היא מקבלת את החיים, בלי לנסות להסוות או לייפות אותם."

היא שומרת ושוקלת

האפיפיור המשיך ותיאר את גישתה ה"שנייה" של מרים: "היא שומרת והיא שוקלת", מביאה יחדיו בליבה ובתפילתה את ההיבטים היפים והמאתגרים, מבחינה במשמעות הגדולה יותר בם על ידי הצבתם מנקודת מבט האלוהים. היא מבינה ש"כבודו של העליון מופיעה בענווה", ו"היא מברכת על תוכנית הישועה לפיה האלוהים צריך לשכב באבוס". האפיפיור ציין כי חזון כולל זה של "שמירה" ו"שקילה" הוא "דרכן של אמהות" המאמצות את האתגרים בגידול ילדיהן. ה"מבט" והאהבה האימהיים מסוגלים לראות הכל מנקודת מבט רחבה יותר, הוא ציין, גם "מודע ומציאותי" וגם "של דאגה ואהבה שמולידה תקווה חדשה". האפיפיור אמר שאנחנו צריכים אנשים כאלה, "המסוגלים לטוות את חוטי האחדות במקום התיל של הסכסוך והפילוג".

מבט של אם, דרך ללידה מחדש

כאשר שנה חדשה זו מתחילה בסימן של מרים, אמנו, שמבטה הוא "הנתיב ללידה מחדש ולצמיחה", האפיפיור עודד את כולם לעשות מאמצים גדולים יותר להגן על אימהות ולהגן על נשים, תוך שהוא מקונן על הבעיה הנוראה של אלימות כלפי נשים. "לפגוע באישה זה להעליב את האלוהים, שלקח על עצמו את האנושות שלנו מאישה." האפיפיור התפלל שבאמצעות ההגנה האימהית של מרים, היא עשויה לעזור לכולנו "לשמור ולשקול את כל הדברים, ללא פחד מניסיונות ובוודאות משמחת, שהאדון נאמן ויכול להפוך כל צלב לתחייה". הוא עודד את כולם לקרוא אליה, כפי שעשה עם האלוהים באפסוס, ולאחר שביקש מהמאמינים לעמוד, חזר שלוש פעמים על הקריאה: "אם האלוהים הקדושה , אם האלוהים הקדושה, אם האלוהים הקדושה!"