האפיפיור ביוון: מי ייתן ונמלא ברוח הקודש בחג שבועות חדש
מאת: כתב צוות חדשות הוותיקן
האפיפיור פרנציסקוס והארכיבישוף של אתונה וכל יוון, הירונימוס השני, בירכו זה את זה בחום בארמון הארכיבישוף האורתודוקסי באתונה. בדבריו, הארכיבישוף הביע "רגשות של אחווה וכבוד" בקבלת פני האפיפיור למקום מושבה של כנסיית אתונה, תוך שהוא נזכר בביקורם המשותף באי לסבוס בשנת 2016 שנועד היה בכדי להעלות את מודעות העולם למצוקת הפליטים והמהגרים.
בנאומו, הארכיבישוף הירונימוס נזכר בסוגיות הדוחקות של ימינו, כולל המגיפה, משבר המהגרים והפליטים המצריך פתרונות דחופים, תגובה לשינויי האקלים, כמו גם התפתחויות מהירות בטכנולוגיה המשפיעות על התרבות ופוגעות בשורשי האמונה הנוצרית. כן הוא נזכר במלאת המאתיים השנה למאבק היווני לחופש, והביע חרטה על מה שהוא כינה "החמצת ההזדמנויות" של הכנסייה הקתולית בתמיכה במאבקם. במקביל, במבט אל העתיד, הוא הביע מחדש את הערכתו וחיבתו הרבה לאפיפיור פרנציסקוס ואת המאמצים המשותפים להתקדמות כאחים על ידי התבוננות באורות ובצללים של העבר וההווה בדיאלוג מתמשך של "אמת ואהבה״ למען אחדות הנוצרים.
חולקים את שמחת האחווה
בנאומו הביע האפיפיור פרנציסקוס את תודתו על קבלת הפנים החמה והחיבה שהביע הארכיבישוף, והוא בירך את כל המאמינים האורתודוקסים של יוון. הוא נזכר בפגישה המשותפת שלהם בלסבוס ב-2016, שם נפגשו שניהם בהבעת סולידריות והפניית תשומת הלב למצוקת הפליטים והמהגרים הסובלים באותו אי. הוא אמר שהם נפגשים שוב "כדי לחלוק את שמחת האחווה" וכדי לראות את הים התיכון כ"ים שמפגיש בין עמים". הוא נזכר במטאפורה על עצי הזית העתיקים הקיימים כאן וכיצד יש להם שורשים עמוקים המקיימים אותם. האפיפיור השווה אותם לשורשים המשותפים של הנצרות שמתקיימים במשך מאות השנים.
בקשת סליחה על העבר
במקביל, הוא הודה כיצד באופן טרגי "דאגות העולם הרעילו אותנו" והובילו לפילוגים בקרב הנוצרים. הוא אמר, "למרבה הבושה, אני מודה בכך בשם הכנסייה הקתולית, פעולות והחלטות שהיו להן קשר מועט או אף דבר עם ישוע והבשורה, אלא במקום זאת שירתו את הצמא ליתרון ולכוח, החלישו קשות את הקהילה שלנו". האפיפיור הוסיף, "אני מרגיש צורך לבקש מחדש את סליחתם של האלוהים ושל אחינו ואחיותינו על הטעויות שביצעו קתולים רבים". האפיפיור הדגיש שאנחנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שהשורשים שלנו הם שליחיים, וש"מה שהאלוהים נטע ממשיך לגדול ולהניב פירות באותה רוח". הוא אמר שאנו זכינו בחסד להיות מסוגלים לזהות את הפירות הטובים אחד של השני ולהודות על כך לאדון.
שמן האחדות
האפיפיור נזכר שהתוצר האולטימטיבי של הזית הוא שמן, אשר מזכיר את רוח הקודש שילדה את הכנסייה. הוא אמר ש"רוח הקודש היא מעל הכל שמן האחדות", וכי "להכיר בכך את האנושיות המשותפת שלנו היא נקודת המוצא לבניית האחדות". הוא ציין כיצד אחדות אחים "מביאה את ברכת האלוהים", וכאשר הרוח ממלאת את ליבנו, אנו מונעים "לחפש אחווה גדולה מתמיד, לבנות את עצמנו בקהילה". האפיפיור עודד לעבודה משותפת כדי לעזור זה לזה בעבודת האלוהים ובשירות הזולת "ללא ניסיון להמיר את אמונת הזולת ותוך כבוד מלא לחירותם של אחרים". זהו צורך דחוף כיום, הדגיש, שכן עלינו להיות מאוחדים כדי "להכריז בצורה אמינה יותר על אהבת המשיח המכנס את העמים".
שמן החכמה והנחמה
האפיפיור הוסיף כי הרוח היא גם שמן החוכמה. הוא הביע את הערכתו לאופן שבו הכנסייה האורתודוקסית, "יורשת ההיטמעות הראשונה והמשמעותית של האמונה בתרבות ההלנית", הנותנת חשיבות רבה להכשרה ולהכנה תיאולוגית. הוא שיבח את שיתוף הפעולה הקיים בין כנסיית יוון לוותיקן וכן האוניברסיטאות האפיפיוריות ברומא, והוועדה הבינלאומית המשותפת לדו-שיח תיאולוגי.
אותה רוח היא גם "שמן הנחמה", סיכם האפיפיור ואמר כי "הרוח דוחקת בנו לדאוג לחלשים ולעניים ולהביא את מטרתם, החשובה ביותר בעיני האלוהים, לתשומת לב העולם". הרוח קוראת לנו "לרפא את פצעי האנושות בשמן האהבה".
הדלק בליבנו את התשוקה לאחדות
לסיכום, האפיפיור פרנציסקוס אמר, "אנו זקוקים לתפילה אחד עבור השני כדי להביא לעולם את נחמתו של האלוהים ולרפא את מערכות היחסים הפצועות שלנו". תפילה, הוא אמר, חיונית כדי להתגבר על העבר. הוא התפלל שרוחו של האדון הצלוב והקם לתחייה תבוא בקירבנו ותעניק לנו "ראייה שלווה, צלולה ואמיתית של דברים המתחדשים ברחמי האלוהים ומסוגלת לשחרר את מחשבות האנשים ולעורר אצל כולם נכונות מחודשת". הוא התפלל שהאדון "ידליק בלבנו את התשוקה לאחדות, יאיר אותנו בחכמתו וימשח אותנו בנחמתו".
