האפיפיור בסעודת האדון של ליל חג המולד: ישוע מראה את הדרך מקטנות לגדולה

מאת: כתב חדשות הוותיקן

במהלך מיסת ליל השימורים של חג המולד, נזכר האפיפיור פרנציסקוס כיצד בחושך, אור נגה, מלאך מופיע, מכריז לרועים, "היום נולד לכם מושיע, הוא המשיח האדון." ואומר להם איך למצוא את "האל אשר ירד ארצה", המלאך מכוון אותם אל תינוק מחותל שוכב באבוס.

ילד עני עטוף בבד

בדרשתו, ציין האפיפיור את הניגודיות המודגשת בבשורה, בין ההוד וההדר של השלטון הארצי, כאשר הקיסר אוגוסטוס מורה את מפקד האוכלוסין של העולם, אל מול העיירה הקטנה בית לחם, שבה אנו רואים ילד שזה עתה נולד, עני שנמצא באבוס. המסר של המולד הוא ש"אלוהים לא קם בהדר, אלא משפיל עצמו לקטנות", הסביר האפיפיור, והראה שקטנות היא הדרך בה האלוהים מתקרב אלינו,  על מנת להציל אותנו, להחזיר אותנו למה שחשוב באמת.

מיסת ליל השימורים של חג המולד, בבזיליקת פטרוס הקדוש

הוד והדר האלוהים מופיע בקטנות

הדימוי והמסר המרכזיים בהם אנו מתבוננים כיום הוא הילד. כיצד האלוהים נוכח לחלוטין בקטנותו, אמר האפיפיור והזמין אותנו "להיות מופתעים מאמת שערורייתית זו". כן ציין כיצד "החובק את היקום צריך להיות מוחזק בזרועותיו של אחר", כיצד צריך לחמם את יוצר השמש, וכיצד "צריך לחבק את הרוך שנהיה בשר". ההיגיון האנושי נהפך על פיו, האפיפיור אמר: "אלוהים בא לעולם בקטנות. הודו והדרו מתגלים בקטנות."

מיסת ליל השימורים של חג המולד, בבזיליקת פטרוס הקדוש

אלוהים מבקש אהבה עדינה וקטנות פנימית

האפיפיור ציין שהאתגר של חג המולד הוא לשאול האם "אנו יכולים לקבל את דרכו של האלוהים לעשות דברים", כאשר הנטייה האנושית שלנו היא לחפש הוד והדר ארציים. בעוד ש"האלוהים משפיל עצמו... אנו מנסים להיות מרוממים", הוא אמר, ונזכר בלידת ישוע בין הרועים והעניים. "אלוהים אינו מחפש כוח ועוצמה; הוא מבקש אהבה עדינה וקטנות פנימית." האפיפיור עודד אותנו לבקש מישוע את "חסדי הקטנות", על ידי הזמנתו לחיי היומיום שלנו, למשפחות שלנו, לקהילות שלנו, כדי שנוכל להציע זה לזה את אותה אהבה שהוא מגלה בבואנו להתגורר בינינו, לשרת ולאחד. הוא הוסיף, "בתוך חוויות היום-יום, הוא רוצה לעשות דברים יוצאי דופן. המסר שלו היא תקווה עצומה".

מיסת ליל השימורים של חג המולד, בבזיליקת פטרוס הקדוש

האמינו ופתחו לבבכם

כאשר אנו מזמינים את ישוע לדברים הקטנים בחיינו, עלינו גם להזמינו לחווית החיים שלנו של הקטנות, הסביר האפיפיור, כלומר החולשות, הצרות, הפצעים שלנו. עלינו להבין שישוע מזכיר לנו, במיוחד בלילה הזה, שהוא אוהב אותנו בדיוק כפי שאנחנו, הוא קרוב אלינו ומבקש את אמוננו ואת פתיחות לבבנו. מתוך הכרה בכך, נקראים גם אנו לחבק את "ישוע בקטנטנים של היום", באוהבנו אותו באחינו ואחיותינו העניים, הנשכחים והנזקקים, כיוון שבהם הוא מגלה את עצמו.

מיסת ליל השימורים של חג המולד, בבזיליקת פטרוס הקדוש

הכל התאחד עם ישוע במרכז

האפיפיור נזכר שישוע נולד קרוב לעניים ולנשכחים, ועל ידי כך מרומם את המודרים על ידי כך שבתחילה התגלה בפניהם, ולא בפני החשובים בעיני העולם. הוא נזכר בכבוד של כל מי שעובד, במיוחד בעבודות צנועות, ובצורך לכבד את כבודו של כל אדם. עלינו לפעול כדי להבטיח "לא עוד מקרי מוות במקום העבודה!" כך אמר האפיפיור.

האפיפיור נזכר כי בתיאור המולד, אנו גם שומעים על החכמים מהמזרח הבאים להשתחוות לאדון. המלומדים והעשירים, מראים כיצד ישוע מפגיש בין העשירים והעניים בבית לחם. "הכל מאוחד כאשר ישוע נמצא במרכז: לא הרעיונות שלנו לגבי ישוע, אלא ישוע עצמו, החי."

מיסת ליל השימורים של חג המולד, בבזיליקת פטרוס הקדוש

הבה נחזור לבית לחם, למקורות

לסיכום, האפיפיור עודד אותנו "לחזור אל המקורות" ו"לעיקרי האמונה, לאהבתנו הראשונה, לעבודת האל ולאהבה", כמו עולי הרגל של פעם, גם היום, לצעוד ככנסייה סינודאלית. אחדותה של המשפחה האנושית בעבודת האדון מיוצגת על ידי המשפחה הקדושה, הרועים והחכמים, המאירים כדוגמה "לכנסייה העובדת את האל, ענייה ומלאת אחווה".

בקוראו אותנו לשמוח, סיכם האפיפיור: "הבה נתעורר, כי הלילה הודלק אור, אור חביב, המזכיר לנו שבקטנותנו, אנו בנים ובנות אהובים, ילדי האור".

מיסת ליל השימורים של חג המולד, בבזיליקת פטרוס הקדוש