חיפוש

Vatican News

האפיפיור: חיוך יכול להעניק משמעות ליומו של אדם חולה

האפיפיור פרנציסקוס ערך את סעודת האדון בבית החולים הקתולי- אוניברסיטאי ״ג׳מלי״, שברומא. בהזדמנות זו הודה לצוות על הטיפול אותו קיבל שם, והרהר כיצד הדבקות לליבו הקדוש של ישוע יכולה לעזור בהדרכת עובדי הבריאות בשליחותם לרפא ולנחם את החולים.

בבוקר יום שישי נסע האפיפיור פרנציסקוס לבית החולים הקתולי- אוניברסיטאי ״ג׳מלי״, שברומא, על מנת לערוך את סעודת האדון לציון 60 שנה להקמת הפקולטה לרפואה, הנקראת בשם ״הלב הקדוש של ישוע״.

בית החולים והקמפוס האוניברסיטאי, הוקדשו לזיכרו ולחזונו של האב אגוסטינו ג׳מלי והוא אחד מבתי החולים החשובים והמוערכים ביותר באיטליה ובעולם.

האפיפיור החל את דרשתו בהרהור על שם הפקולטה ועל הדבקות לליבו הקדוש של ישוע, אליו מוקדש כל יום שישי ראשון של החודש.

״בעת שאנו מתבוננים בליבו הקדוש של ישוע, הבה נזכור שלוש מילים: זיכרון, ייסורים ונחמה״, כך אמר.

זיכרון

לזכור, אמר האפיפיור, משמעותו ״לשוב עם הלב.״ ומה שליבו של ישוע מראה לנו הוא את האדון הנותן את עצמו: ״זהו תמצית רחמיו.״ אנו מוזמנים לזכור את טובו, מלא החסד וללא תנאים, שאינו תלוי בפעולותינו.

בעולמנו התזזיתי ועמוס הדאגות, הוא הזהיר, אנו מאבדים את היכולת להתרגש ולחוש חמלה. זאת, כך אמר, כיוון שאנו מאבדים את היכולת ״לחזור ללב,״ להוקיר את הזיכרון הזה.

״ללא זיכרון אנו מאבדים את שורשינו וללא שורשים, אין אנו יכולים לצמוח,״ כך אמר בהזמינו את כולנו להזין את הזיכרון של אלו שאהבו אותנו, דאגו לנו, הרימו אותנו.

האפיפיור ניצל את ההזדמנות על מנת להודות מחדש עבור הטיפול והאהבה שקיבל בבית חולים זה ואמר כי ״בזמן זה של מגיפה עולמית, טוב יהיה לנו לזכור גם את הזמנים הכואבים ביותר: לא על מנת להעציבנו,״ אלא במטרה להכווין את בחירותינו לאורו של העבר הלא רחוק.

האפיפיור פרנציסקוס המשיך את הסברו על הזיכרון ״אנו זוכרים מישהו או משהו כאשר הוא נוגע בליבנו, כשהוא קשור לחיבה מסויימת או להעדרה.״

״ליבו הקדוש של ישוע מרפא את זכרוננו, כיוון שהוא מביא אותו בחזרה לאהבה הבסיסית. הוא משריש אותו על היסוד המוצק ביותר. הדבר מזכיר לנו שבכל העובר בחיינו, אנו אהובים.״

כולנו ילדים אהובים בידי האב, אמר האפיפיור, אחים ואחיות ״שלמענם פועם ליבו של ישוע,״ וכל פעם שאנו חוזרים ללב זה, אנו מוצאים שאנחנו ״מושרשים ונטועים באהבה.״

האפיפיור הזמין את כל המאמינים לטפח זיכרון זה, המתחזק בהיותנו פנים מול פנים עם האדון, ״במיוחד כאשר אנו מרשים לעצמנו שיביט בנו ויאהב אותנו בהשתחוויה.״

כן הזמין אותנו לטפח את אומנות הזיכרון, בין היתר, להוקיר את הפנים בהם אנו פוגשים.

בהמולה של חיי היום-יום, אנו מסתכנים לתת לדברים לחלוף ללא עקבות, אמר האפיפיור וקרא לנו לזכור את הפנים, החיוכים, המילים הטובות שקיבלנו במהלך היום: ״אלו הם זיכרונות של אהבה ועוזרים לזכרוננו למצוא עצמו מחדש.״

האפיפיור הדגיש את חשיבותם של זכרונות אלו בבתי החולים למשל, וליכולת שלהם לתת משמעות ביומו של אדם חולה. הם עוזרים לרפא, אמר, הם טובים ללב, וקרא ל״ריפוי זיכרון״

ייסורים

ליבו קדוש של ישוע, המשיך האפיפיור, אינו צורת דבקות דתית עדינה. זהו לב המלא בייסורים, ״פצוע בידי האהבה, קרוע למעננו על הצלב.״

ליבו הקדוש של ישוע הוא הסמל של הייסורים: ״הוא מראה לנו את רוך רחמיו, אהבתו היוקדת אלינו,״ ובאותו הזמן ״הוא מראה לנו בכמה סבל עלתה ישועתנו.״

הדבר מראה, כך הסביר, הוא שחפצו של האלוהים, הוא האדם.

לפיכך, אמר האפיפיור פרנציסקוס, ״אם אנו באמת רוצים לאהוב את האלוהים, עלינו להיות להוטים על בני האדם, כל אדם, במיוחד אלה שחיים את שמתבטא בלב הקדוש של ישוע: כאב, נטישה, השלכה״.

בעת שאנו משרתים את האדם הסובל, אנו מוצאים נחמה ושמחה בליבו של ישוע, כך אמר.

בהתייחס לבשורה עפ״י יוחנן, אמר האפיפיור כי ליבו הפצוע של ישוע הוא רהוט: ״הוא מדבר ללא מילים, כיוון שאלו הרחמים במצבם הטהור, אהבה פצועה ונותנת חיים״.

אהבת האלוהים, כך הוסיף, זורחת ומדברת בעד עצמה, לא על עצמה ומזמינה אותנו לבקש את החסד להיות להוטים כלפי מי שסובל.

נחמה

המילה השלישית עליה דיבר האפיפיור היא נחמה. לדבריו, זוהי עדות על עוצמה שאינה מגיעה מאיתנו, אלא ממי שאיתנו, ישוע.

זהו ליבו הקדוש, כך הוסיף, שמעניק לנו את הכוח והאומץ בעת מצוקה.

״בזמנים אלו של מגיפה עולמית, אנו גילינו שאנחנו קטנים ושבריריים יותר,״ אמר האפיפיור, וציין שלמרות ההתקדמות הרבה, גם בתחום הרפואי, ישנם דברים רבים שאינם ידועים בתחום המחלות הנדירות והבלתי ידועות, כל כך הרבה מאמץ נדרש על מנת לעמוד בקצב המחלות והטיפולים, במערכת בריאות שצריכה להיות לכולם.

״יכולנו להתייאש״, אמר האפיפיור, לכן אנו זקוקים לנחמה, ואותה נותן לנו ליבו הפועם של ישוע.

״גדול אדוני אלוהיך ממחלותיך, הוא לוקח את ידך ומלטף. הוא נחמתך,״ כך אמר.

האפיפיור סיים את הדרשה בעודדו את המאמינים לצעוד קדימה בבוטחם בנחמת האלוהים, בבקשה לחסד שיוכלו לנחם, לעזור אחד לשני ולשאת את משאו של הזולת.

מתנת האוניברסיטה לאפיפיור

לרגל האירוע, תרמה האוניברסיטה תרופות חיוניות לבתי חולים בלבנון, בסוריה ובסודן. התרומה תועבר דרך משרד הצדקה של האפיפיור, כך הכריזה האוניברסיטה.

בברכה לפני המיסה, אמר ההגמון קלאודיו ג׳וליודורי,  עוזר הכנסייה של בית החולים האוניברסיטאי ג׳מלי, כי תרומה זו מדגישה את משימת המוסד לתת עדות לאהבתו הרחומה של האלוהים. כן חידש את מחויבות הצוות להיות ״סימן אמיתי לאהבת ישוע״ היוצא אל הפריפריה במתן עדות על הכנסייה במסע סינודאלי והבונה ״בית חולים שדה״.

בתום האירוע, פרופ׳ פרנקו אנלי, רקטור האוניברסיטה הקתולית ״הלב הקדוש״, הזכיר את מחוייבות הרופאים והצוות בימים של מגפה עולמית. כן הזכיר את המאמצים של צוות ההוראה שלא לפגוע במשימת ההכשרה. בסוקרו 60 שנה של הפקולטה לרפואה, הוא הדגיש כיצד המשימה נשארה ברורה וללא שינוי: ״לאחד את שפת המחשבה, הלב והידיים, ולהציבם יחדיו לשירות החולים, בהם משתקפת תמונת האנושות כולה.״

06 נובמבר 2021, 18:37