חיפוש

Vatican News
ברכת האפיפיור בסוף קבלת הקהל ברכת האפיפיור בסוף קבלת הקהל   (Vatican Media)

האפיפיור בקבלת הקהל: האהבה היא שורש חיי המאמין

האפיפיור דיבר על תפילתה של הכנסייה הקדומה במהלך השיעור של קבלת הקהל השבועית.

במהלך קבלת הקהל השבועית שלו ביום רביעי האחרון, האפיפיור פרנציסקוס עסק בחיי התפילה של הכנסייה הקדומה, כחלק מסדר השיעורים על התפילה.

"צעדיה הראשונים של הכנסייה בעולם היא ספוגים בתפילה", אמר. כתבי הברית החדשה, ובייחוד ספר מעשי השליחים, מציירים לנגד ענינו "דמות של כנסייה פעילה שנמצאת בתנועה, אך בה בעת מכונסת בתפילה, שבה היא מוצאת את הדחף לפעילותה השליחית".

התפילה – הכוח המניע להפצת הבשורה

האב הקדוש ציין ארבעה מאפיינים עיקריים של חיי התפילה, שלקוחים מדבריו של לוקס כותב הבשורה בספר מעשי השליחים: "הקשבה לתורת השליחים", דהיינו דרשנות ולימוד האמונה; החיפוש המתמיד אחר אחדות ואחווה; "בציעת הלחם", האאוקריסטיה, תקדיש נוכחותו של האדון ישוע בקרבנו והתפילה, "שהיא מרחב לדיאלוג עם האב, דרך המשיח ברוח הקודש".

כל מה שמתבסס מחוץ לעוגנים הללו, אמר האפיפיור, "משולל כל בסיס [...] הוא חסר 'כנסייתיות'". כשארבעת המאפיינים הללו נוכחים במלואם, זהו ערבון לנוכחותה של רוח הקודש.

האפיפיור פרנציסקוס אמר שבעזרת קריאה בספר מעשי השליחים אנחנו מגלים את כוחה של התפילה ככוח מניע להפצת הבשורה. בתפילה, הסביר, אנחנו חווים את נוכחותו של המשיח בקרבנו ו"רוח הקודש נוגעת בנו".

להנכיח את ישוע

האפיפיור ציטט מקטכיזם של הכנסייה הקתולית: "רוח הקודש [...] משמרת את זיכרון המשיח בכנסייה באמצעות תפילתה, שמובילה אותה אל מלוא האמת ומעניקה השראה לניסוחים חדשים לרז העמוק לאין-שיעור של המשיח שפועל בחיי הכנסייה, בתקדישיה ובשליחותה". זהו, אם כן, הסביר האפיפיור, "פועלה של רוח הקודש בכנסייה: לגרום לנו לזכור את ישוע".

אבל, האב הקדוש התעקש שהזיכרון הוא לא רק היזכרות בעובדות. אדרבה, "כשהם הולכים בדרך השליחות, הנוצרים זוכרים את ישוע כשהם מנכיחים אותו שוב ושוב. ממנו, מרוחו, הם מקבלים את ה'דחיפה' ללכת, להכריז, לשרת".

האהבה – שורש האמונה

לדברי האפיפיור, התפילה "מטמיעה" את הנוצרים באהבת האלוהים לכל איש ואישה ומעניקה דחף שליחי להכריז את הבשורה לכל אדם ואדם. "אלוהים הוא אלוהי הכול", אמר, "ובישוע כל חומה של פירוד מתמוטטת לתמיד".

חילופי האהבה הללו – אהבת האלוהי כלפינו והאהבה שהוא מבקש מאתנו להשיב בתמונה – הם "השורש המיסטי של כל חיי המאמין", אמר האב הקדוש. הן עבור הנוצרים בימי קדם והן עבור הנוצרים בעולמנו היום, התפילה מאפשר לחיות את החוויה הזו. באמצעות התפילה, המשיך, כל נוצרי יכול לקבל עליו את דבריו של פאולוס השליח: "הַחַיִּים שֶׁאֲנִי חַי עַכְשָׁו בַּבָּשָׂר, אֲנִי חַי אוֹתָם בֶּאֱמוּנַת בֶּן־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר אָהֵבַנִי וּמָסַר עַצְמוֹ בַּעֲדִי" (גלטים ב:20). האפיפיור ציין ש"רק בדממת ההשתחוויה [...] אנחנו חווים את המילים הללו במלואן [...] והתפילה הזו היא להבתה החיה של הרוח שמחזקת את העדות והשליחות".

11 דצמבר 2020, 06:20