חיפוש

Vatican News

האפיפיור: יש לחשוב מחדש על עתיד ביתנו המשותף

במסר המוקלט לכבוד האסיפה הכללית ה-75 של האו"ם, האפיפיור קורא לרפורמות, שיתוף פעולה וכבוד לזכויות אדם.

השנה האו"ם מציין אירוע מיוחד – שבעים וחמש שנים לחתימת אמנת סן פרנסיסקו בשנת 1945. ביום שני, נציגי המדינות החברות התכנסו לציין את האירוע. אירועים נוספים מתוכננים להמשך השבוע.

מכיוון שמגפת הקורונה עדיין משותללת ברחבי העולם, המנהיגים השתתפו באירוע באמצעות מסרים מצולמים מראש. מזכיר המדינה של הוותיקן, הקרדינל פייטרו פארולין, פנה גם הוא לאסיפה הכללית במסר מצולם ביום שני האחרון.

האפיפיור פרנציסקוס פונה לאו"ם

ביום שישי האחרון, האב הקדוש פנה לנציגי 193 המדינות החברות. בסרטון, האפיפיור קרא למחויבות משותפת לעתיד טוב יותר באמצעות שיתוף פעולה והסכמה משותפת בין מדינות.

הוא הוסיף שיום השנה ה-75 לחתימת האמנה הוא הזדמנות מצוינת להביע את רצונו של הכס הקדוש שהארגון יהיה "אות של אחדות בין מדינות וכלי שרת בידי המשפחה האנושית כולה".

לבחור במה שבאמת משנה

שעה שהעולם ממשיך להתמודד עם אתגרים שנובעים ממגפת הקורונה, הבישוף של רומא הדגיש שהמשבר חשף את הפגיעות האנושית והטיל ספק בערכן של המערכות הכלכליות, הבריאותיות והחברתיות הקיימות. יתר על כן, הוא הדגיש את הצורך למלא אחר זכותו של כל אדם לטיפול רפואי בסיסי.

האב הקדוש חזר על דברים שאמר במהלך תפילה מיוחדת שנשא ב-27 במרץ: המגפה קוראת לנו לנצל את שעת המבחן הזו כדי "לבחור מה משנה ומה חולף" ו"להפריד את החיוני ממה שאיננו". הוא קורא לבחור בדרך שמעודדות הסכמה רחבה, אחריות גלובלית, שלום ושיתוף והכלה של העניים והנזקקים.

סולידריות אמתית

האפיפיור ציין שהמשבר הנוכחי מוכיח שסולידריות "אינה יכולה להישאר מילה ריקה או הבטחת שווא". מעבר לכך, המגפה מראה לכולנו "את החשיבות שבהימנעות מכל פיתוי לחרוג מחוץ לגבולות הטבעיים שלנו". בעניין הזה, האפיפיור התייחס באופן מיוחד להשפעות שיש לתהליכי מיכון, רובוטיזציה ושילוב בינה מלאכותית על שוק העבודה בשעת המגפה והדגיש את הצורך ל"צורות חדשות של תעסוקה שמסוגלות לממש באופן אמתי את הפוטנציאל האנושי ובה בעת לתת מקום לכבודו".

כדי להבטיח זאת, האב הקדוש הציע "שינוי כיוון" שמעוגן במסגרת אתית איתנה יותר, שמסוגלת "להתגבר על תרבות הבזבוז הנפוצה של ימינו, שהולכת וגדלה מבלי משים". האפיפיור קרא לשינוי בפרדיגמה הכלכלית השלטת, שמטרתה היחידה היא רווח. באותו הזמן, הוא קרא לבעלי עסקים להפוך את היצע התעסוקה לשכבות רחבות ככל הניתן באוכלוסיה ליעד מרכזי שלהם.

 

תרבות הבזבוז

האפיפיור הצביע על כך שמקורה של תרבות הבזבוז הוא ב"זלזול משווע בכבוד האדם, קידום אידיאולוגיות בעלות הבנה רדודה של האדם, התכחשות לאוניברסליות של זכויות האדם הבסיסיות וצמאון לכוח ושליטה מוחלטים". כל אלו, אמר, הן "מתקפות כנגד האנושות עצמה".

האפיפיור גינה את ההפרות הרבות של זכויות האדם הבסיסיות ברחבי תבל, ש"מציגות בפנינו תמונה מבעיתה של אנושות מעונה, פצועה, שכבודה, חירותה ותקוותה לעתיד נגזלו ממנה". האב הקדוש ציין שרדיפות דתיות, משברים הומניטאריים, שימוש בכלי נשק להשמדה המונית, קיומם של עקורים, סחר בבני אדם, עבודה כפויה ו"מספר רב של בני אדם שנאלצים לעזוב את בתיהם" הן אמנם תופעות "בלתי נסבלות", אך כאלו ש"זוכות להתעלמות מכוונת מצד רבים".  

תגובות הומניטאריות

האפיפיור ציין שמאמצים בינלאומיים להגיב למשברים מתחילים בקול תרועה רמה, אך רבים מהם נכשלים בשל העדר תמיכה פוליטית חיונית או "מכיוון שמדינות מסוימות מתנערות מהאחריות ומהמחויבות שלהן". כדי להילחם בתופעה, הוא קרא לקהילה הבינלאומית להבטיח שמוסדות בינלאומיים יהיו כשירים להתמודד עם האתגרים הללו; הוא שב וחזר על המחויבות של הכס הקדוש להשתתף בפתרון הבעיה.

בכל הנוגע לפערים בין עשירים לעניים, הבישוף של רומא הציע לחשוב מחדש על תפקידם של מוסדות הכלכלה והפיננסים. הוא המליץ על מודל כלכלי ש"מעודד האצלת סמכויות, תומך בהתפתחות כלכלית ברמה המקומית ומשקיע בחינוך ובתשתיות שמטיבות עם הקהילות המקומיות". הוא הוסיף וקרא לקהילה הבינלאומית לשים קץ לעוולות כלכליות באמצעות אחריות תקציבית גדולה יותר ו"קידום יעיל יותר של העניים", בין השאר באמצעות סיוע למדינות עניות ושקועות בחובות.

ילדים מושפעים במיוחד ממגיפת הקורונה

האפיפיור המשיך והדגיש את ההשפעות ההרסניות של משבר הקורונה על ילדים, ביניהם מהגרים ופליטים ללא ליווי מבוגר, והצביע על כך שמקרי ההתעללות והאלימות כלפי ילדים נמצאים בעלייה. האב הקדוש פנה לרשויות האזרחיות "להפנות תשומת לב מיוחדת לילדים שזכויותיהם וכבודם הבסיסיים נשללים מהם, בייחוד זכותם לחיים ולחינוך".

לאחר מכן, האפיפיור פרנציסקוס התייחס למוסד המשפחה. הוא ביכה את היחלשות "היחידה הטבעית והבסיסית של החברה" באמצעות קולוניאליזם אידיאולוגי שמייצר תחושה של "העדר שורשים". הוא התייחס גם לקידומן של נשים, והצביע על כך שעתה נשים ממלאות תפקידים חשובים בכל מישור בחברה ומעלות את תרומתן לטוב המשותף.

שלום ולא מלחמה

האפיפיור פרנציסקוס דיבר על הצורך "לשבור את אווירת החשד" הנוכחית, שמתאפיינת בשחיקה של הסכמה משותפת בין מדינות ופיתוח צורות חדשות של טכנולוגיה צבאית שמשנות באופן בלתי הפיך את טבעה של המלחמה. האפיפיור התמקד במיוחד בהרתעה גרעינית ש"יוצרת אתוס של פחד שמבוסס על איום בהשמדה הדדית" וקרא לפירוק הלוגיקה המעוותת שקושרת בין בטחון לבין בעלות על כלי נשק, מה שרק מייצר עוד רווחים לתעשיית הנשק. בהקשר הזה, האב הקדוש קרא לתמיכה מוגברת בכלים בינלאומיים וחוקיים לפירוק, אי-הפצה ואיסור על החזקה ופיתוח של כלי נשק גרעיניים.

החברה לאחר המגפה

"אנחנו אף פעם לא יוצאים ממשבר כפי שהיינו. אנחנו נעשים טובים יותר, או רעים יותר", אמר האפיפיור.

האב הקדוש הוסיף שהמשבר הנוכחי הוכיח את גבולות היכולת שלנו להיות מספיקים לעצמנו, כמו גם את הפגיעות והשבריריות שמשותפים לכולנו. הוא הראה ש"אנחנו לא יכולים לחיות אחד ללא השני, או גרוע מכך – אחד כנגד השני". לכן, בצומת הדרכים הזו, "זוהי חובתנו לחשוב מחדש על עתידו של ביתנו המשותף ושל המפעל המשותף שלנו" בכך שנחזק את שיתוף הפעולה ואת ההסכמה בין המדינות השונות.

לסיכום, האפיפיור פרנציסקוס הדגיש שהאו"ם הוקם במטרה לאחד בין אומות. לכן, יש להשתמש במוסד הזה כדי "להפוך את האתגר שמונח לפתחנו להזדמנות לבנות יחדיו – פעם נוספת – את העתיד שאותו כולנו רוצים". 

25 ספטמבר 2020, 12:08