חיפוש

Vatican News
האפיפיור עורך מיסה ביום השליחות העולמי, 2019  האפיפיור עורך מיסה ביום השליחות העולמי, 2019   (Vatican Media)

האפיפיור: השליחות היא מתנת-חינם של הרוח, לא תוצר של תכנונים

האפיפיור שלח מסר לחברות השליחות האפיפיוריות וקרא להן להימנע מקידום עצמי ולהודות לאלוהים על מתנת השליחות.

הכרזת הבשורה  "שונה מכל צורה של הטפה פוליטית, פסיכולוגית, תרבותית או דתית". השליחות היא מתנת-חינם של הרוח ואי אפשר להפקיד אותה בידי "תכניות הכשרה" או "מוסדות כנסייתיים" ש"נראה שמתנפחים מרוב אובססיה לקדם את עצמם ואת היוזמות שלהם".

האפיפיור פירט מעט על יסודות השליחות הנוצרית במסר מיוחד לחברות השליחות האפיפיוריות (PMS), שהיו אמורות להיפגש ברומא לאסיפה הכללית השנתית שלהם. הפגישה נדחתה בשל מגיפת הקורונה.

יסודות השליחות

האפיפיור הזכיר באיגרתו שהמאפיין המרכזי של שליחות הכנסייה הוא ש"רוח הקודש היא לא תוצר של הרעיונות והפרויקטים שלנו". שמחת רוח הקודש "היא חסד" והיא "הכוח היחיד שמאפשר לנו להכריז את הבשורה".

הישועה היא "לא תוצאה של יוזמות השליחות שלנו ולא של הדיבורים שלנו על הדבר שנהיה בשר". הישועה "יכולה להתרחש רק מבעד לעדשת המפגש עם האחד שקורא לנו" ומאותו מפגש פורצות שמחה והכרת תודה. הכרזת הבשורה היא מתן עדות לכבודו של המשיח הקם מן המתים.

מאפיינים מיוחדים לשליחות

האפיפיור הביא מדבריו שלו באיגרת "שמחת הבשורה" ותיאר את המאפיינים הייחודיים של הכרזת הבשורה ברחבי העולם.

ראשית, אטרקטיביות: הכנסייה צומחת מכיוון שהיא מושכת אליה בני אדם ולא  בכך שהיא ממירה אותם. "אם הולכים בעקבות ישוע, אם נמשכים אליו מתוך שמחה אמתית, אז אחרים ישימו לב. זה עשוי אפילו להדהים אותם".

מאפיין נוסף הוא הודיה ונתינת חינם, מכיוון ש"להט השליחות לא נרכש במחשבה מושכלת ובחישובים". אין תחושת חובה וכורח, השליחות היא "תוצר של הוקרת תודה".

ישנה גם ענווה. מכיוון שהאושר והישועה "הם לא רכוש שלנו" או מטרות שממומשות בזכות מעלותינו, את בשורת המשיח "ניתן להכריז רק בענווה", ללא גאווה.

מאפיין נוסף של השליחות הוא לפשט ולא לסבך. השליחות לא מוסיפה "מעמסות מיותרות" על אנשים עייפים ממילא והיא גם לא כופה "תוכניות הכשרה מפרכות כדי להנות ממה שהאדון מעניק בקלות".

שלושה מאפיינים נוספים של השליחות היא קרבה לחיים "כפי שהם" – מטרתה של השליחות היא לגעת באנשים "בדיוק היכן שהם ובדיוק איך שהם" –, חוש האמונה של עם האלוהים ודאגה מיוחדת לקטנים ולעניים, שהיא מרכיב מרכזי והכרחי

כישורים לטפח

במבט אל העתיד, האפיפיור פרנציסקוס הזכיר שחברות השליחות האפיפיוריות "מעוררות ספונטניות, מבעירות להט לשליחות באמונת הנטבלים". הוא הזכיר שתמיד היה להן קשר עמוק לחוש האמונה של עם האלוהים.

חברות השליחות האפיפיוריות פועלות בשני מסלולים מקבילים: תפילה ואהבה. הן תמיד זכו להכרתה של הכנסייה ברומא. קריאתן היא שירות ותמיכה בכנסיות מקומיות הזקוקות לכך. האפיפיור ציין שחברות השליחות הפכו ברבות השנים לרשת שפרוסה ברחבי העולם, חוצה ימים ויבשות. הוספת נדבך נוסף לרבגוניות הזו יכול, לדבריו, להגן על החברות מפני "הומוגניות אידיאולוגית".

סכנות

האפיפיור פרנציסקוס המשיך וציין כמה מוקשים שטמונים בדרכן של חברות השליחות האפיפיוריות. ראשית, אמר, ישנה התעסקות-עצמית, שגוררת עמה את הסכנה לקידום-עצמי ולשיווק היוזמות האישיות של הפרט.

מוקש אחר הוא חרדת שליטה: הרצון להתערב בכול ולשלוט "בכל הקהילות שהגופים הכנסייתיים נועדו לשרת".

גם אליטיזים נמצא ברשימה, זהו "הרעיון שאתה שייך למעמד אצולה" כלשהו. יש, כמו כן, להימנע בכל מחיר מבידוד מהעם. שכן הבדידות גורמת לשליחים לראות בעם האלוהים "המון רדום שתמיד יש לעורר משינה ולהניע באמצעות 'העלאת מודעות' בדיונים, קריאות ולימוד".

האב הקדוש מנה גם הפשטת-יתר ופונקציונליזם עם הסכנות שעומדות בפני חברות השליחות. הוא ציין ששני המוקשים הללו גורמים לשליחים לחקות "מודלים חילוניים של יעילות חומרית".

צידה לדרך

האפיפיור פרנציסקוס המשיך וקרא לחברות השליחות האפיפיוריות "לשמור או להשיב את תפקידן של חברות השליחות האפיפיור כחלק מעם האלוהים הגדול שממנו הן צמחו".

הוא קרא להן להטמי במצבי חיים מוחשיים ולפעול כמו רשת ורידים ונימים הפרוסה לאורך מוסדותיה הרחבים של הכנסייה. הוא ביקש מחבריה החברות להיות אנשי תפילה ולחפש משאבים לשליחותם כדי למצוא דרכים חדשות להכרזת הבשורה. עם זאת, האפיפיור גם הזהיר את חברות השליחות לא לסבך את מה ש"למעשה הוא די פשוט". חברות השליחות האפיפיור "הן כלי שירות מיומן לשליחותן של כנסיות מקומיות, וכך עליהן להיות". האב הקדוש הוסיף שאין צורך להכביר בתיאוריות על אסטרטגיות-על ו"קווים מנחים" לשליחות. על חברות השליחות לפעולה תוך מגע עם אינספור מציאויות, מבלי להתאבן במבנה בירוקרטי ומקצועי מידי.

האפיפיור ביקש מהן להביט החוצה, ולא במראה, ולהקל על המבנים המוסדיים במקום לעבות אותם.

תרומות

האפיפיור ביקש מחברות השליחות האפיפיור לא להפוך לעמותה או מלכ"ר שמוקדש על כולו לאיסוף תרומות. "אם בתחומים מסוים התרומות דועכות, גם אם בשל דעיכת הזכרון הנוצרי, עולה הפיתוי לפתור את הבעיה בעצמנו, לפצות על המצב הקיים ולהמר על מערכת גיוס תרומות טובה יותר, שפותחה בידי קבוצות שמתמחות בגיוס תורמים גדולים". אולם, האפיפיור הדגיש שעל כל הנטבלים להשיא תרומות.

יום השליחות העולם, שמצוי בחודש אוקטובר מידי שנה, הוא הזמנות טובה להגשים את השאיפה הזו. האפיפיור הזכיר לחברות השליחות שהשימוש בכספים המגויסים צריך להיעשות בראש ובראשונה למען "הצרכים הבסיסיים ביותר של הקהילות, אך בה בעת יש להימנע מתרבות רווחה". "בכל מה שקשור לעניים – אסור לכם לשכוח אותם".

הרשתות שבהן פועלות חברות השליחות משקפות עושר אנושי עצום, "אנשים עם אלף פנים". לכן, על החברות להימנע מכפייתה של צורה תרבותית מסוימת בעת הכרזת הבשורה. "כל ניסיון להעניק למסר שלנו צורה אחידה עשוי לעוות את האוניברסליות של האמונה הנוצרית, ואפילו לקדם קלישאות או אימרות אופנתיות במעגלים ובמדינות מסוימות שנהנות מבולטות תרבותית או פוליטית". 

21 מאי 2020, 12:51