האפיפיור בזמן תפילת "בשורת המלאך": 'האל מלמד אותנו מהי חירות אמי
ביום ראשון אמר האפיפיור פרנסיס בפנייתו למאמינים שהאל בא אל העולם כדי להעניק
לנו את חסדו על מנת שנוכל למלא את רצונו, כמו כן הוא הסביר שבאמצעות תורתו
ישוע מלמד אותנו מהי חירות אמיתית ואחריות.
בדברו לצליינים אשר התכנסו בכיכר פטרוס הקדוש לתפילת "בשורת המלאך" (האנג'לוס),
האפיפיור הרהר בטקסט הבשורה הלקוח מ"הדרשה על ההר" העוסק בנושא קיום
התורה.
"הבה לא נשכח: לחיות את התורה כאמצעי של חופש, המסייע לי להיות חופשי יותר,
המסייע לי לא להיות עבד לתאוותנו ולחטא", הוא אמר.
האפיפיור הרהר במלחמות ובהשלכותיהן, "כל כך הרבה אסונות, כל כך הרבה".
זה, לדבריו, פרי התאוות, ואנשים העושים מלחמה אינם יודעים כיצד לשלוט בתאוותיהם".
כשאנחנו נכנעים לפיתויים ולתאוות, הוא הוסיף, אנחנו מוותרים על השליטה בנעשה בחיינו.
האפיפיור המשיך והסביר כי ישוע מזהיר את תלמידיו מפני הסכנה בדבר מחשבות לרצח,
ניאוף, גירושין, או שבועות שקר.
לקבל את התורה בליבנו
ישוע, אמר האפיפיור, לא ביטל את המצוות הנוגעות לסוגיות האלה, במקום זאת הוא מסביר את משמעותן העמוקה יותר ומצביע על הרוח בה יש לקיים אותן.
וכן הוא אמר, ישוע ממליץ לנו לעבור מקיום פורמלי של מצוות התורה אל קיום
מהותי, "דרך קבלת התורה בליבנו".
"מבפנים, מלב בני האדם, נובעים הן המעשים הטובים והן הרעים", הוא אמר.
האפיפיור אמר שעל ידי קבלת תורתו של אלוהים בליבנו "אנו מבינים שכשאנו לא אוהבים את רענו, אנו הורגים את עצמנו ואת האחרים במידה מסוימת, מכיוון ששנאה,
יריבות, ופילוג הורגים את האהבה והאחווה שהן הבסיס ליחסים בינאישיים.
"זה נכון לא רק לגבי מלחמה, הוא אמר, אלא "גם לגבי לרכילות, כי הלשון הורגת".
לא כל מה שאנו חפצים בו ניתן להשגה
רק כשאנחנו מקבלים בלבנו את תורת האל הוא אמר, "אז מסוגלים אנו להבין שניתן להדריך את הרצונות, משום שלא כל מה שאנו חפצים בו ניתן להשגה".
הוא ציין שישוע מודע לכך שלא קל לחיות על פי המצוות בצורה כה עמוקה ומקיפה,
ואמר, "זו הסיבה שהוא מציע לנו את עזרת אהבתו".
הוא בא אל העולם לא רק כדי לקיים את התורה, אלא גם לתת לנו את חסדו,
על מנת שנוכל לקיים את רצון אלוהים, לאהוב אותו כמו גם את אחינו ואחיותינו",הוא אמר. ביכולתנו לעשות הכול, הכול, בעזרת חסדו של אלוהים. למעשה, קדושה אינה אלא שמירה על מתנת החינם הזו שהעניק לנו האל, החסד הזה".
האפיפיור סיכם את דבריו בעידוד המאמינים לסמוך ולהפקיד את עצמם
לאלוהים וחסדו, ו"לקדם בברכה את ידו המושטת אלינו תמיד,
כך שנתמיד במאמצינו ומחויבותנו הנדרשת בסיועו, המלא בטוב ובחסד".