סקירה כללית על הכנסייה בקנדה
מאת ליזה צנגריני
הקתוליות בקנדה מתחילה עם המתיישבים האירופאים הראשונים בצפון אמריקה.
ב-7 ביולי 1534 ערך כוהן צרפתי, שליווה את החוקר ומגלה הארצות, ז'אק קרטייה, את המיסה הראשונה על חופי חצי האי גָאסְפֶּה. בתקופה זו כונה האזור צרפת החדשה. ההתיישבות הצרפתית החלה עם ייסודה של העיר קוויבק ב-1608 ושל ״וִיל מָארִי״, כיום מונטריאול, ב-1642.
הכרזת הבשורה
בתקופה זו, מספר קהילות דתיות בצרפת שלחו גברים ונשים למושבה החדשה, והם אשר פעלו נמרצות להפצת הבשורה בקרב העמים הילידים המקומיים, כולל ההוּרוֹנִים והאָלְגוֹנְקָאִים במערב, הסִיוּ במזרח והאִינוּאִיטִים בצפון. המיסיונרים הישועים הם ששיחקו תפקיד מרכזי בהתמקדותם בעמי ההוּרוֹן. עבודתם שגשגה במאה ה-17.
עבודה מיסיונרית זו נשעה פרי, כפי שהעידה קָטֶרִי טֶקָוִויטָה הקדושה, הידועה גם בשם ״שושן המוֹהוֹקִים״ (1656-1680), הקדושה הילידית הראשונה של צפון אמריקה והקדושה המגנה על העמים הילידיים. האפיפיור בנדיקטוס ה-16 הוא שהכריז עליה כקדושה ב-21 באוקטובר 2012, ולאחר מכן הכריז עליה כעל הקדושה המגינה של האקולוגיה לצד פרנציסקוס הקדוש מאסיזי.
לאחר שהאזור עבר לשליטת הבריטים בעקבות מלחמת שבע השנים (1756-1763) החל שלב עדין עבור הכנסייה הקתולית בצרפת החדשה. עם זאת, למרות ההגבלות הכבדות שהוטלו על הקתולים בממלכה האנגליקנית, הכנסייה הקתולית הצליחה לצמוח עוד יותר בשטחים הקנדיים הודות לחוזה פריז (1763).
בשנת 1841 חוק האיחוד (שהועבר על ידי הפרלמנט הבריטי בשנת 1840) העניק הכרה משפטית מלאה לכנסייה בקנדה ואפשר לה להתרחב אפילו לשטחים דוברי האנגלית. במאה ה-19 מסדרים דתיים רבים מתפשטים ברחבי בקנדה.
גם לכנסיות בנוהג המזרחי היה תפקיד מרכזי בהתפתחותה של הכנסייה הקתולית, במיוחד בחלק המערבי של המדינה, לשם הגיעו מהגרים רבים ממזרח אירופה, בעיקר מאוקראינה.
כיום הכנסייה האוקראינית היא הכנסייה המזרחית הגדולה ביותר במדינה. קהילות אחרות בנוהג המזרחי כוללות את הקתולים הסלובקים, הארמנים, היוונים-מלכיתים, המארונים, הכלדים, הסירו-מלבארים והסוריים-מלנקרים.
שלושת ביקוריי אפיפיור במדינה
בספטמבר 1984 הגיע האפיפיור יוחנן פאולוס השני. ביקורו זה היה ביקור אפיפיור ראשון במדינה. ביקור אפוסטולי אינטנסיבי זה, כלל ביקור ממזרח למערב, ופגישה עם קהילות ילידים. בעקבות ביקורו הראשון, חזר לשני ביקורים נוספים: בספטמבר 1987, כאשר עצר בפורט סימפסון, קולומביה הבריטית, בדרכו חזרה מביקור אפוסטולי בארצות הברית. מטרת העצירה בקנדה הייתה לפגוש את העמים הילידים. ביקור נוסף נערך ביולי 2002, לרגל יום הנוער העולמי בטורונטו.
חברה רב-דתית ורב-אתנית
הכנסייה הקתולית היא כיום העדה הדתית הגדולה ביותר במדינה, כאשר הקתולים מהווים כ-44% מהאוכלוסייה. העדה השנייה בגודלה כוללת את הפרוטסטנטים מזרמים שונים (המהווים כמעט שליש), ורובם משתייכים לכנסייה המאוחדת (קונגרגציונליסטים, מתודיסטים ופרסביטריאנים), וכוללים גם אנגליקנים, לותרנים, בפטיסטים ופנטקוסטלים. נוצרים אורתודוקסים מונים פחות מ-2%.
ישנם גם מיעוטים דתיים שונים, כולל מוסלמים, יהודים, סיקים, בודהיסטים והינדים. בשנת 2011, כ-7% מאוכלוסיית קנדה דיווחו על השתייכות לדתות: איסלם, הינדואיזם, סיקיזם ובודהיזם. מספר גדל והולך של קנדים מצהירים על אי השתייכות דתית.
אתגר החילון
החברה הקנדית היא אמור רב-דתית, כמו כן רב-אתנית ורב-תרבותית. הדבר השפיע בהכרח על הכנסייה הקתולית המקומית ויחסיה עם קהילות דתיות אחרות ועם החברה הקנדית בכללותה. זו עברה במהלך העשורים האחרונים תהליך עמוק של חילון הכולל את המחוזות דוברי האנגלית, אך גם את ערש הקתוליות במדינה, קוויבק.
ואכן, מאז שנות השישים, הפרובינציה דוברת הצרפתית חווה יותר ויותר אנשים המתרחקים מהכנסייה, שאיבדה את תפקיד המנהיגות התרבותי והמוסרי שמילאה באופן היסטורי בחברה הקוויבקית. הסמן לתהליך הוא האבולוציה של מערכת בתי הספר המקומית, שאופייה החילוני מורגש יותר ויותר. כמו כן מדיניות המערכת שנויה במחלוקת ועומדת בניגוד גלוי להוראת הכנסייה.
כיום, קנדה היא בין מדינות המערב ה"מתקדמות" ביותר שחוות שינויים קיצוניים בנורמות ובערכים חברתיים, שבאו לידי ביטוי במסגרת משפטית חדשה בנושאים שנויים במחלוקת, כגון הולדה בסיוע רפואי, מעמד המשפחה והנישואים, המתת חסד והתאבדות בסיוע רפואי. אל מול האתגרים הללו, הכנסייה הביעה באופן עיקש את חששותיה, תוך שהיא דוגלת בהגנה על החיים מרגע התעברות ועד למוות טבעי, והגנה על המשפחה המושתתת על איחוד של גבר ואישה, ומתנגדת לנישואים חד-מיניים (חוקיים בקנדה מ- 2005), פונדקאות וקידום הנושא הנקרא אידיאולוגיה מגדרית בבתי הספר.
מחויבות לשלום, זכויות האדם והבריאה
אבל הכנסייה בקנדה, הייתה מעורבת באופן פעיל גם בנושאים חשובים אחרים, לצד כנסיות נוצריות אחרות וקהילות דתיות, לרבות: שלום עולמי, פירוז מנשק, פיתוח בר קיימא, זכויות אדם וצדק חברתי.
התחייבות זו בוצעה באמצעות וועדת הבישופים לצדק ולשלום, הוועדה המתמקדת בפיתוח ובשלום והארגון הקתולי לפיתוח ולשלום. הכנסייה הקנדית גם תומכת פעילה בזכויותיהם של עמים ילידים, מהגרים, פליטים ונוצרים נרדפים ברחבי העולם, ובהגנה על הסביבה.
בכמה הזדמנויות הסבו הבישופים הקנדיים את תשומת הלב להשפעה השלילית על הסביבה של כרייה חסרת הבחנה ועל פרנסתם של מיליוני אנשים, במיוחד במדינות עניות, בו פועלות גם חברות כרייה קנדיות. בשנת 2013 פרסמה ועדת הצדק והשלום מסמך ובו שמונה נושאים מרכזיים בהוראת הכנסייה בתקופה באחרונה, כולל הקשר בין "אקולוגיה אנושית" ואקולוגיה סביבתית, אותם הדגיש האפיפיור פרנציסקוס באגרתו "Laudato si'" מ-2015 המתמקד בביתנו המשותף.
דאגה פסטורלית לעמים הילידיים
בהקשר זה הכנסייה הקנדית מיקדה את תשומת הלב הפסטורלית שלה גם בעמים הילידיים בקנדה שעד היום משלמים מחיר על הקולוניזציה האירופית.
למרות שבמהלך הפצת הבשורה בקנדה, מספר מיסיונרים ובישופים היו מחויבים בהגנה על זכויות העמים הילידיים, למרבה הצער, חלק מהכנסייה תרם לסבל שנגרם להם על ידי מתיישבים אירופאים.
הבישופים הקנדיים הכירו באחריות ובמחדלים של הכנסייה וחתמו על הצהרת האומות המאוחדות בדבר זכויות העמים הילידיים (UNDRIP) שאומצה בשנת 2007. הכנסייה תמכה גם באופן פעיל בהכרה בזכויותיהם של העמים הילידיים בקנדה. (כולל זכויות על אדמות אבותיהם וגישה למשאבי הטבע של המדינה) באמצעות עבודה אינטנסיבית של הסברה, חינוך ומסעות הסברה. יתרה מכך, היא עבדה עם אספת האומות הראשונות (ANP) כדי לשפר את תנאי החיים של קהילות הילידיים שעדיין חוות את רמות העוני הגבוהות ביותר בקנדה.
פנימיות
אחד מהפרקים האפלים ביותר בהיסטוריה של הכנסייה הקנדית הוא מערכת הפנימיות, תוכנית שמומנה על ידי הממשלה הקנדית ונוהלה על ידי מוסדות הכנסייה. המטרה הייתה לשלב בכוח צעירים ילידיים בתרבות האירופית-קנדית על ידי הפרדתם ממשפחותיהם ושליחתם לפנימיות. בתי הספר שיבשו את חיי הקהילות וילדים רבים סבלו מהזנחה והתעללות שגרמו לבעיות ארוכות טווח בקרב קהילות הילידים. בסך הכל, בין המאה ה-19 למאה ה-20, כ-150,000 ילדים נאלצו ללמוד בבתי הספר הללו.
מאז שבית הספר האחרון נסגר ב-1997, תלמידים לשעבר דרשו הכרה ופיצוי, וכתוצאה מכך נחתם הסכם ״הסדר פנימיות האינדיאנים״ (IRSSA) ב-2007. שנה אח״כ נמסרה התנצלות פומבית רשמית של ראש הממשלה דאז, סטיבן הרפר.
חקירה שנמשכה שבע שנים על ידי ועדת האמת והפיוס של קנדה (TRC) , הגיעה למסקנה ב-2015 כי למעלה מ-3,000 ילדים מתו בזמן שלמדו בבתי הספר הללו, עקב הזנחה, מחלות והתעללות.
עשרות קברים לא מסומנים התגלו בשטח הפנימייה האינדיאנית קָמְלוּפְּס, בקולומביה הבריטית, בסוף מאי 2021. האירוע משך תשומת לב ציבורית לטרגדיה זו, ובספטמבר הוציאו הבישופים הקנדיים הודעת התנצלות רשמית בה התחייבו לסכום של 30 מיליון דולר קנדי, כתמיכה בתהליך הריפוי והפיוס. כן, התחייבו הבישופים לשתף פעולה לצורך בירור האמת ולצורך תוכניות הריפוי.
למהלך של הבישופים הקנדיים הצטרף האפיפיור פרנציסקוס, שב-6 ביוני הביע את קירבתו לקורבנות. בין ה-28 במרץ ל-1 באפריל 2021 נפגש האפיפיור עם משלחות של האומות הראשונות של קנדה, האינואיטים והמטיס, ושמע את סיפוריהם על החיים בפנימיות.
עלייה לרגל לשם עשיית תשובה
בפגישה עם כל שלוש המשלחות של הילידים ב-1 באפריל, הוא ביקש סליחה על "ההתנהגות המבישה של אותם חברי הכנסייה הקתולית", והדגיש שמה ששמע גרם לו לחוש כעס ובושה. "ללא כעס אמיתי, ללא זיכרון היסטורי וללא מחויבות ללמוד מטעויות העבר, הבעיות נותרות בלתי פתורות וחוזרות על עצמן", אמר. האפיפיור חזר על "צערו וסולידריותו על הנזק שהם סבלו" במהלך תפילת המלאך, ביום ראשון, 17 ביולי 2022.
דיאלוג עם הכנסיות והדתות האחרות
ברבים מהנושאים הללו, הכנסייה הקתולית בקנדה פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם הקהילות הנוצריות האחרות, באמצעות מועצת הכנסיות הקנדית שבה היא הפכה לחברה קבועה בשנת 1997. כמו כן היא מקיימת יחסים טובים עם דתות אחרות הנמצאות בקנדה, המבוססים על כבוד הדדי וערכי דו קיום וסולידריות.
