חיפוש

Vatican News
האם הקדושה תרזה מקלקוטה       האם הקדושה תרזה מקלקוטה  

האם תרזה: קדושה לכולם

ב-4 ספטמבר מצוין יום הכרזתה כקדושה של האם תרזה מקלקוטה. מי שהיה אחראי לתהליך מטעם הוותיקן מספר לחדשות הוותיקן על הרלוונטיות של הקדושה לעולם המודרני.

ב-4 בספטמבר 2016, עשרות אלפי מאמינים צבאו על הוותיקן לכבוד טקס ההכרזה כקדושה של האם תרזה מקלקוטה כקדושה, הנזירה הקטנה, שהקדישה את חייה לעניים שבעניים, חייה בקרבה וכמוהם.

האב בריאן קולודיאצו'ק חיבר שלושה ספרים על הנזירה הקדושה, שהוא מכנה בפשטות "אמא". הוא מכהן כיום כראש מסדר האבות של שליחי האהבה, המסדר שהיא עצמה הקימה. הוא מונה לנהל את תהליך הכרזתה כקדומה שנתיים בלבד לאחר מותה, בשנת 1997.

בראיון עם חדשות הוותיקן, האב בריאן מספר מדוע הוא רואה באם תרזה "קדושה מודרנית", שכולנו יכולים להתחבר אליה. הוא מדבר על תפיסתה העמוקה את האהבה ועל הדרכים שבהן אנחנו יכולים לחקות אותה, בכל שנמצא אהבה ויופי בדברים ובמעשים קטנים.


לדבריו, מדובר בקדשוה מודרנית בראש ובראשונה כי היא קדושה שגם חיה בעולם המודרני וגם זכתה לתהודה יוצאת דופן בעולם המודרני, ובכלל זה מחוץ לגבולות הכנסייה. למעשה "מאז ימיו של פרנציסקוס הקדוש מאסיזי לא היה קדוש שקולו הדהד לכאלה מרחקים אל מחוץ לכנסייה", לדבריו. האב בריאן הזכיר שעוד במהלך חייה האם תרזה זכתה בפרס נובל לשלום במספר רב של פרסים ואותות הוקרה שהוציאו את שמה למרחקים הרבה מעבר "לחומות הכנסייה".


לדבריו, עיקר תורתה של האם תרזה עסק באהבה. בחברה שבה האהבה נתפסת כרגש חולף, היא לימדה שמדובר בראשון ובראשונה בהחלטה, בתכונה של הרצון: גם במהלך תקופות של יובש רוחני היא התעקשה לאהוב ולהיות שליחה של שמחה לסביבה. מכאן, שלמרות שהיא לא חשה בנוכחותו של ישוע שנים רבים מחייה, היא בחרה לאהוב, להמשיך לחיות בשירות הזולת. בכך, היא מגלמת בחייה את שתי אמיתות נוצריות, שאהבה היא לרצות בטובתו של האחר כאחר ולא רגש חולף, ושלעתים קרובות מדובר במטלה לא פשוטה שמחיר בצידה. האהבה הזו, הוסיף האב בריאן, היא מה שמעניק לרוב הפעולות הקטנות של חיינו את ערכן הגדול.

מתוך אותה תפיסה עמוקה של אהבה ושירות נבעה גם פעילותה של האם תרזה בקרב העניים. לאורך כל חייה, היא שבה והדגישה את היכולת לסייע לעניים באופן מיידי ומעשי, באמצעות פעולות קטנות.

בהקשר זה, האב בריאן הדגיש שעבור האם תרזה, כמו גם האפיפיור פרנציסקוס, עוני הוא לא רק עניין חומרי, אלא גם רוחני. "היא הייתה אומרת שהעוני הגדול ביותר בעולם כיום הוא לא להיות נאהב, לא להיות רצוי, לא לזכות לדאגה, וזה בדיוק מה שהיא חוותה במערכת היחסים שלה עם ישוע". היכולת שלה לתעל את העוני הפנימי שלה לשירות לזולת מעניקה השראה לכל אדם ואדם; כולם יכולים לאהוב.
 

04 ספטמבר 2020, 08:25