חיפוש

Vatican News

למה להתפלל בשעת מגפה?

בזמנים של אי-וודאות עמוקה, רגעי משמעות מעטים צצים באופן כמעט בלתי נמנע ומזמינים אותנו לחשוב אחרת על המצב הנוכחי.

 דבריהם של הקרדינל בלייז קופיץ' והמטרופוליט נתניאל סימאונידס, שפורסם בעיתון אוסרבטורה רומאנו.

בזמנים של אי-וודאות עמוקה, רגעי משמעות מעטים צצים באופן כמעט בלתי נמנע ומזמינים אותנו לחשוב אחרת על המצב הנוכחי.

אחד מאותם רגעים תועד בתמונה שפורסמה לא מזמן של שני אנשים שמתפללים יחדיו. קרבו את עיניכם ותראו שהאחד יהודי והאחר מוסלמי, שניהם פרמדיקים במדינת ישראל. בקושי ניתן להבחין בלחץ העצום ובכאב הגדול שאותם אנשי רפואה חוו, וודאי, בתקופה האחרונה. הם נמצאים יחדיו, מאוחדים בשליחות משותפת וממוקדים בשלום ובאחדות, שניה לפני חזרה מרצון לעוד יום קורע-לב בשגרת העבודה שלהם.

הפניה לתפילה בזמנים קשים אינה דבר נדיר. לאחרונה, מרצה לכלכלה מאוניברסיטת קופנהגן מצא שיותר ויותר אנשים מתמודדים עם המשבר בכלים דתיים, שכן בחודש האחרון נשבר שיא של חמש שנים בהיקף חיפוש תפילות ברשת. מה גם שלזמנים קשים אין בלעדיות על התפילה; רבים מתפללים בהודיה על השפע בחייהם, על עבודה טובה, גוף בריא וחברים קרובים.  

על אף שאנחנו מעודדים כל אדם להתפלל לאלוהים מידי יום ביומו, אנחנו מקבלים בברכה את תחיית התפילה שאנו עדים לה, גם אם מקורה בזמנים קשים. לעתים קרובות, דווקא בשעות משבר התפילה הופכת למשאב יקר עבור המתפללים אותה. כשאנחנו נדחקים לפינה ונאלצים להתמודד עם היותנו בני-תמותה, התפילה יכולה לשחרר אותנו, לפנות עבורנו מקום בו נוכל להשלים עם דרך החיים הראויה לנו במהלך מסענו עלי אדמות. האמרה "אל תעמוד מן הצד – עשה משהו!" אמנם נכונה, אך לדעתנו גם ההפך נכון: "אל תסתפק ברק לעשות משהו – עמוד והתפלל!".

מכיוון שמדובר במנהג עתיק, התפילה אמנם מאד מוכרת, אך גם לא מובנת כהלכה. יש מי שמשתמשים בתפילה כתרגיל ביחסי ציבור, שכן הם רוצים להתהדר בנוצות של דבקות חיצונית ותו לא. אחרים משתמשים בה ככלי נשק לפקפוק בדבקותו של הזולת. אכן, אם אנחנו הופכים את התפילה למעין בילוי שדורש רק צפיה מהצד, המשמעות, התכלית והתועלת שבה לעולם לא יוכרו או יתגשמו.  

דרך טובה להבין את התפילה היא לתפוס אותה כמשקפיים שדרכם ניתן לראות משהו ייחודי באמת, אם מסתכלים נכון. התפילה עוזרת לנו להכיר את עצמנו טוב יותר ומסייעת לנו להתמודד עם הפגמים הרבים שלנו. למרות זאת, התפילה גם עוזרת לנו לצאת אל מחוץ לעצמנו ולהתמקד בצרכיו של הזולת. היא מסייעת לנו להיות ענוים בקבלת העובדה שיש לנו הרבה פחות שליטה על חיינו ממה שאנחנו מבינים. היא גם מזכירה לנו שלמרות שאנחנו חופשיים לחשוב ולפעול כרצוננו, לבחירות שלנו יש השלכות על הקהילה שאליה אנחנו שייכים. אולי יותר מכול, התפילה מסייעת לנו להיות ולפעול כמו האנשים שאנחנו נקראים להיות. כפי שאמרה זאת אמא תרזה: "תפילה פעילה היא אהבה ואהבה פעילה היא שירות".

כמנהיגים דתיים של אמונות שונות, התפילה מסייעת לנו למצוא תשובות לשאלות שמעיקות עלינו. אין ספק, לעתים התשובות שאנחנו מחפשים בנרות לא ברורות כל כך. אבל, גם כשזה המצב, תפילתנו נמשכת. ודרך התפילה אנחנו מבינים שרק לעתים רחוקות ישנו קו ישר ופשוט שמחבר בין השאלות שעמן אנחנו מתמודדים לבין התשובות שאותן אנחנו רוצים. מה שהופך לפתע חשוב באמת הוא עצם העמידה בתפילה.

שעה שאנשים ברחבי המדינה מחפשים תפילות ברשת כדי להעסיק את עצמם כשהם תופסים מחסה מהמגפה, אנחנו מקווים מעומק ליבנו שהתפילה תראה לאנשים איך לחיות את זמנם עלי אדמות, זמן שעל חלק ממנו להיות מוקדש לפעולה סולידריות, סיוע ונחמה לסובלים.

הפרמדיק המוסלמי וחברו היהודי שמתפללים בתצלום מעולם לא העלו על דעתם לשרת במגפה עולמית. למרות זאת, הם אוזרים אומץ לקום מידי בוקר ולהמשיך בשירות הזולת שזקוק להם. הם מסתכנים במחלות ואף במוות. אבל, הם זוכים לחסד להתפלל ולכוח לעשות את עבודתם. הם יודעים שאנשים תלויים בהם.

למען שני הפרמדיקים הללו, למען כל שירותי החירום, למען כל הסגלים הרפואיים, למען נבחרי הציבור, למען החולים ומשפחותיהם ולמען כל המתים – אנחנו ממשיכים להתפלל.

הקרדינל בלייז ג. קופיץ'                                      המטרופוליט נתניאל סימאונידס         

הארכיבישוף של שיקגו                                          ראש המטרופוליס של שיקגו 

הכנסייה הרומית קתולית                                    הכנסיית היוונית אורתודוקסית

29 מאי 2020, 12:20