פרנציסקוס: הבה נלמד מפטרוס ומפאולוס לשמור על האמונה גם ברגעים הקשים
מאת דבורה קסטלאנו לובוב
גם אם מסע האמונה שלנו אינו מושלם, אנו יכולים לבקש מפטרוס ופאולוס הקדושים ללמדנו כיצד ניתן להתחזק באמון שלנו באדון וכיצד להתקרב אליו.
טרם תפילת המלאך, לאחר המיסה בבזיליקת פטרוס הקדוש, האפיפיור פרנציסקוס נשא את המילים הללו, כשהרהר על פטרוס ופאולוס הקדושים ביום חגם שחל ב-29 ביוני.
הוא פתח את דבריו בכך שנזכר בבשורת היום על פי מתי, בה אומר שמעון - פטרוס לישוע: ״אַתָּה הַמָּשִׁיחַ, בֶּן-אֱלֹהִים חַיִּים!״
חניכות באמונה
האפיפיור ציין כי עבור הדייג שמעון, שנקרא לימים פטרוס, זו הייתה תחילתו של מסע, וכי ״אכן יצטרך לזמן רב עד שהמילים הללו ייכנס עמוק לחייו, והוא יכיל אותן לחלוטין״.
האב הקדוש ציין ששני השליחים חוו ״חניכה״ באמונה, מסע שמאמינים רבים מתמודדים מולו.
לשם המחשה, האפיפיור פרנציסקוס נזכר שפטרוס, רגע לאחר שהכריז על אמונתו באדון, דחה את הרעיון שישוע יצטרך לסבול ולמות, ומאלץ את ישוע לפנות ולומר לו: ״סוּר מִלְּפָנַי, שָׂטָן״!
האם אמונתנו, כמו זו של פטרוס, מתערערת בזמן של משבר?
האפיפיור הציע שנביט ונקביל את אמונתנו שלנו לאמונתו הלא יציבה של פטרוס.
״אנו נוטים למחות בפני האדון, לומר לו שזה לא נכון, שחייבות להיות דרכים אחרים, ישירות יותר, פחות קשות. אנו חווים את השבר של המאמין, המאמין בישוע, הסומך עליו. אבל באותו הזמן״, הודה פרנציסקוס, ״מרגישים שקשה ללכת אחריו ומתפתים לחפש דרכים אחרות מאלו של האדון״.
שמעון כיפא, אמר האב הקדוש, חווה את הטלטלה הפנימית הזו, ונזקק לזמן כדי לצמוח, להבשיל.
״בהתחלה, הוא נחרד מהמחשבה על הצלב; אבל בסוף חייו, הוא העיד על האדון באומץ, אפילו עד כדי צליבה, על פי המסורת, הפוך.״
הספקות וחזרתו בתשובה של שאול
שאול השליח עבר אף הוא התבגרות איטית באמונה, וחווה רגעים של חוסר ודאות וספק.
הופעתו של הקם לתחייה בדרך לדמשק, אמר האפיפיור, הפכה אותו מרודף לנוצרי, ו״יש לראות בכך תחילתו של מסע שבמהלכו השליח למד להתגבר ולקבל את המשברים, הכישלונות והייסורים התמידיים.״
מסע באמונה, אמר האפיפיור, ״לעולם אינו טיול בפארק. הוא תובעני, לפעמים מפרך״.
אפילו שאול, שהפך לנוצרי, היה צריך ללמוד להיות כזה באופן הדרגתי, במיוחד בתקופות של משברים, כך אמר האפיפיור.
בסיום דבריו טרם תפילת המלאך, התפלל האפיפיור: ״מי ייתן ומרים הבתולה, מלכת השליחים, תלמד אותנו לחקות אותם בהתקדמות יום-יומית בנתיב האמונה״.
לאחר תפילת המלאך
בתום התפילה בירך האפיפיור את המאמינים הרבים בכיכר והתייחס לכמה נושאים אקטואלים.
ראשית התייחס האפיפיור למלחמה באוקראינה, מדינה שאותה כינה ״שוהדת״. אוקראינה ״הממשיכה להיות מוצלפת בידי מתקפות ברבריות, כדוגמת זו שפגעה במרכז מסחרי בקרמנצ׳וק״. בדבריו הפציר האפיפיור להתמיד בתפילה, ללא הרף, למען השלום.
פרנציסקוס התייחס בדבריו גם לגל השריפות שפקד את רומא בימים באחרונים, עקב החום השורר בעיר והזכיר שבמקומות רבים סובלים מבצורת. האפיפיור הביע תקווה שהאמצעים הדרושים ייושמו על מנת שאפשר יהיה להתמודד עם מצבי החירום הללו ולמנוע מצבי חירום בעתיד.
האפיפיור הודה למשלחת של הפטריארך האקומני של קונסטנטינופול. הנציגים נשלחו בידי הפטריארך ברתולומיאוס, אותו כינה האפיפיור ״אח יקר״, על מנת להשתתף בתפילות היום.
לבסוף בירך והודה לכל המאמינים וביקש שלא לשכוח להתפלל למענו.