האפיפיור: רק יחד נוכל לצאת מהמשבר הזה

בדבריו במהלך קבלת הקהל השבועית בוותיקן, האפיפיור פרנציסקוס התבונן בעולם שאחרי המגפה ודיבר על עקרון המשניות, שעל פיו כל רובד בחברה משחק תפקיד מרכזי בפעילות המרקם החברתי כולו.

האפיפיור המשיך את סדרת השיעורים שלו על השפעות מגפת הקורונה על העולם לאור משנתה החברתית של הכנסייה. "כל אחד מאתנו נקרא לקחת אחריות לחלק שלו או שלה", אמר, והדגיש את העובדה שעל כולנו לעבוד לבניין סדר חברתי שבו כבודם ומתנותיהם של כל בני האדם זוכים להערכה.

הפעם, בדבריו במהלך השיעור, האפיפיור התמקד בעקרון המשניות (סובסידיאריות).

מלמעלה למטה ומלמטה למעלה

כדי להסביר את משמעותו של העקרון, האב הקדוש הזכיר שלאחר המשבר הכלכלי הגדול של שנת 1929, האפיפיור פיוס האחד-עשר הסביר בעצמו את אותו העקרון כך: "לעיקרון תנועה כפולה – מלמעלה למטה ומלמטה למעלה".

לדברי האב הקדוש, יש לכבד את עקרון המשניות כדי להצליח לצאת מהמשבר טובים יותר משנכנסו אליו, עלינו לכבד "את האוטונומיה של כל אדם ואת יכולתו ליטול יוזמה, ובייחוד כשמדובר במי שנמצא בשוליים", אמר, והרחיב שהעקרון "מאפשר לכולם לקבל את תפקידם בריפוי החברה ו[במימוש] ייעודה".

האם הקדוש גינה את העובדה שרבים לא מסוגלים להשתתף בבניין הטוב המשותף מכיוון שהם נדחקים לשוליים, מודרים או זוכים להתעלמות. "קבוצות מסוימות בחברה לא מצליחות לתרום מכיוון שהן חנוקות מבחינה כלכלית או חברתית. בחברות מסוימת, רבים אפילו לא חופשיים להביע את אמונתם ואת ערכיהם", אמר. במקומות אחרים, המשיך, "בייחוד בעולם המערבי, רבים מדחיקים את האמונות המוסריות או הדתיות שלהם. ככה לא נוכל לצאת מהמשבר, או לכל הפחות לצאת ממנו טובים יותר".

האב הקדוש אמר שראוי שהרבדים הגבוהים ביותר בחברה, כמו המדינה, יתערבו כדי לספק את המשאבים הנחוצים להתקדמות החברה כולה. אמנם על מוסדות ציבוריים לנסות ולסייע באמצעות התערבות ראויה, אך, האפיפיור הזהיר שעל המנהיגים לכבד ולקדם את הרבדים הבינוניים והנמוכים שבחברה.

לכולם תרומה חיונית

"תרומתם של יחידים, משפחות, אגודות, עסקים ושל כל גוף מתווך – אפילו של הכנסייה – היא חיונית", אמר. לדבריו, על כולנו לקחת אחריות בתהליל ריפויה של החברה שבה אנחנו חיים. העוול שבהדרה מתרחש לעתים קרובות "באותם המקומות שבהם מרוכזים אינטרסים כלכליים וגיאו-פוליטיים עצומים".

האפיפיור הזכיר, לדוגמה, את המציאות ביערות האמזונס, שבהם קולות העמים הילדיים, תרבותם ותפיסת העולם שלהם לא מובאים בחשבון כלל.

הגמוניה של חברות ענק בינאלומיות

"כיום, הזלזול בעקרון המשניות מתפשט כמו נגיף. נחשוב על צעדי התמיכה הכלכלית הגדולים של המדינה. המוטבים הן החברות הגדולות ביותר ולא האנשים [עצמם], מי שבאמת מניעים את הכלכלה".  האב הקדוש התייחס גם ל"מרוץ לחיסון" לנגיף הקורונה וציין ש"חברות התרופות הגדולות ביותר זוכות לקשב רב יותר מאשר עובדי מערכת הבריאות שנמצאים בחזית, בבתי החולים או במחנות הפליטים. זוהי לא דרך טובה".

האפיפיור דיבר על האיגרת הראשונה של פאולוס אל הקורינתים, שבה השליח אומר שכל חלקי הגוף חיוניים ושאלו שעשויים להיראות חלשים וזניחים ביותר, הם, למעשה, החיוניים ביותר (קורינתים א' יב:22). האב הקדוש אמר שרק ביישום עקרון המשניות נוכל לממש את אחריותנו לרפא את החברה ולממש את ייעודה.

"יישומו [של העקרון] מעניק תקווה לעתיד בריא וצודק יותר. הבה נבנה את העתיד הזה יחדיו, נשאף לדברים גדולים, נרחיב את האופקים והרעיונות שלנו", אמר.

האפיפיור פרנציסקוס הזכיר שיעורים קודמים שלו, שבהם הסולידריות הוצגה כדרך לצאת מהמשבר, אך הוא הוסיף ש"הסולידריות זקוקה למשניות. למעשה, אין סולידריות אמתית ללא מעורבות חברתית, ללא תרומתם של גופי הביניים: המשפחות, האגודות, הקואופרטיבים, העסקים הקטנים וביטויים אחרים של החברה".

האפיפיור הזכיר שבמהלך הסגר, המחווה הספונטנית שבמחיאות כפיים לרופאות ולאחים החלה כאות של עידוד ותקווה. עלינו להרחיב את מחיאות הכפיים הללו, אמר, לכל איברי החברה, עבור תרומתם היקרה, קטנה ככל שתהיה. הוא הודה במיוחד לאלפי המתנדבים שהשקיעו את כול-כולם במהלך המשבר.

"הבה נמחא כפיים לקשישים, לילדים, לבעלי המוגבלויות, לפועלים, לכל מי שמקדישים עצמם לשירות הזולת", אמר, "אבל אל לנו לעצור במחיאת כפיים".

התקווה נועזת

האפיפיור סיים את דבריו במבט אל העתיד, אל מעבר למשבר, בהזמנה לתקווה: "התקווה נועזת", אמר, "הבה נעודד את עצמנו לחלום גדול, לחפש רעיונות של צדק ואהבה חברתית שנולדים מתוך תקווה." עלינו, אמר, לא לנסות לבנות מחדש עבר מלא בעוול וחולי, אלא עתיד של העשרה הדדית, שמאפשר ליופיין ולעושרן של קבוצות קטנות לפרוח, עתיד "שבו אלו שיש להם יותר מקדישים עצמם לשירות הזולת ונותנים לאלו שיש להם פחות". 

23 ספטמבר 2020, 11:56