האפיפיור פרנסיס: יהי שלום ואַחֲוָוה באזור הים התיכון.

בהזמנת חבר ההגמונים של איטליה, נפגשו בשבוע שעבר בבארי, איטליה,
מנהיגים שונים של הכנסיות מאזור הים התיכון.
האפיפיור פרנסיס הצטרף אליהם בבוקר יום ראשון ונשא דברי עידוד וחזון.

ייעודו ועתידו של אזור הים התיכון

האפיפיור פרנסיס תיאר את ההתכנסות ככזאת שבאה להרהר "בייעודו ועתידו של אזור
הים התיכון, במסירת האמונה וקידום השלום".
לאחר מכן ציין כי תהליך הגלובליזציה "הבליט את תפקידו של אזור הים התיכון
כצומת דרכים של תחומי עניין ושל זרמים חברתיים, פוליטיים, דתיים, וכלכליים
חשובים".

מסירת האמונה

בזמן שמיקומן של המדינות לאורך הים התיכון הופך את האזור לצומת דרכים תרבותי
טבעי, האפיפיור אמר "שאופן מסירת האמונה הועשר בהכרח על ידי המורשת
של אזור הים התיכון".
קהילות נוצריות שמרו על אמונה חיה באמצעות לימוד דתי, קבלת התקדישים,
אדיקות עממית ואומנות. הוא אף הזכיר להגמונים כי מסירת האמונה "איננה ניתנת
לניתוק מהמחויבות לטובת הכלל", אלא חייבת להיות קשורה לעבודה בלתי נלאית
בתור עושי שלום.

שלום ולא מלחמה

"זהו טֵרוּף להרוס בתים, גשרים, מפעלים ובתי חולים, להרוג אנשים ולהשמיד משאבים, במקום לבנות קשרים אנושיים וכלכליים", אמר האפיפיור פרנסיס.
השלום, הוא אמר, הוא המטרה הסופית של כל חברה אנושית".
עוד אמר האפיפיור "אין חלופה הֶגְיוֹנִית לשלום, מכיוון שכל ניסיון לניצול או עליונות
משפיל את עושהו וגם את יעדו.
צדק, הוא אמר, הוא "התנאי ההכרחי" לבניית שלום. למעשה, הוא הצהיר, "צדק נרמס
כאשר קיימת התעלמות מצרכי הפרט ובמקום בו אינטרסים כלכליים מגמתיים גוברים
על זכויותיהם של יחידים וקהילות.

אדישות

אם חברה הופכת יותר ויותר לזרה לאלה הנזקקים, מה טובת התקדמותה הטכנולוגית,
שאל אז האפיפיור. "מצדנו, אחים", אמר האפיפיור פרנסיס, "הבה נשמיע קול בדרישה
שמנהיגי הממשלות יגנו על מיעוטים וחופש דת. הרדיפה שחווים קודם כל -אך לא רק- קהילות נוצריות היא עובדה קורעת לב שלא יכולה להשאיר אותנו אדישים".

ייעודו הייחוּדִי של אזור הים התיכון

האפיפיור פרנסיס כינה את אזור הים התיכון "ים של הִתְמַזֵּגות", ועודד אותו לממש
את ייעודו הכולל דו-שיח. "רק דו-שיח מאפשר לנו להתכנס יחד, להתגבר על דעות קדומות וסטריאוטיפים, לספר את סיפורינו ולהגיע להכרה עצמית טובה יותר", אמר.
הוא תיאר את פעולת ההקשבה כ"לא רק מעשה של נדיבות אלא גם דרך של
הקשבה לרוח האלוהים אשר לבטח פועלת באחרים וקולה חורג מהגבולות בהם אנו מתפתים לעיתים קרובות לתחום את האמת".

תאולוגיה של דו-שיח

האפיפיור פרנסיס הציע ש"תאולוגיה של קבלה ודו-שיח" יכולה להיות אמצעי לנקיטת צעדים לעבר קליטתם, לא רק של "האמיתות בהן אנו מאמינים", אלא גם של "נקודות מפתח אחרות בהוראה שלנו". הדבר עשוי אז להוביל ל"הבנה והכרזה מחודשת של
תורת הכתובים".
לבסוף, "אלה אשר יחד ילכלכו את ידיהם בבניית שלום ואחווה מקבלת לא יוכלו יותר
להיאבק על סוגיות של אמונה, אלא יתמידו בדרכים של דיון מכבד, תמיכה הדדית,
וחיפוש אחר אחדות" אמר האפיפיור פרנסיס.

דוגמתו של שאול השליח

לסיכום, האפיפיור פרנסיס הפקיד את אחיו ההגמונים "לתפילותיו של שאול השליח
שהיה הראשון לחצות את אזור הים התיכון". "מי ייתן ודוגמתו", הוא אמר,
"תראה לכם את הדרכים להתמיד במשימה השמחה והמשחררת של העברת האמונה בימינו".
והוא נפרד מהם בתפילה בהשראת הנביא ישעיה:
"וּבָנוּ חָרְבוֹת עוֹלָם שֹׁמְמוֹת רִאשֹׁנִים יְקוֹמֵמוּ וְחִדְּשׁוּ עָרֵי חֹרֶב שֹׁמְמוֹת דּוֹר וָדוֹר"(ישעיהו סא':4) זוהי המלאכה אשר האדון מפקיד בידיכם למען אזור הים התיכון האהוב הזה:
לחדש קשרים שנותקו, לבנות מחדש ערים שנהרסו כתוצאה מאלימות, לגרום לגן לפרוח
במקום שכרגע הוא מדבר, לתת תקווה למיואשים ולעודד את אלה המרוכזים בעצמם לא לפחד מאחיהם ואחיותיהם.
יהי רצון שהאל ילווה את צעדיכם ויברך את עמלכם, למען פיוס ושלום.