הבישופים של יפן וקוריאה מתנגדים להטמנת פסולת רדיואקטיבית בים

הבישופים הקתולים בדרום קוריאה וביפן פרסמו הצהרה משותפת כנגד החלטת ממשלת יפן להטמין פסולת גרעינית מהמתקן בפוקושימה בים שבין שתי המדינות.

ב-11 במרץ 2011, רעידת אדמה בעוצמה 9 בסולם ריכטר פגעה בחופה הצפון-מזרחי של יפן והובילה לנחשול טסונאמי בגובה 15 מטרים. הגל פגע במתקן הגרעיני שבעיר פוקושימה. מדובר באסון הגרעיני הכבד ביותר מאז אסור צ'רנוביל בשנת 1986.

לאחר שנים של פולמוס אודות ההתמודדות עם הררי הפסולת הגרעינית שהותיר אחריו האסון, ובכלל זה המים ששומשו לקירור המתקן, הרשויות ביפן החליטו להשליך כמיליון טונות של  מים רדיואקטיביים לים. נכון לעכשיו, התכנית אמורה לצאת לפועל בשנת 2022, אך טרם התקבלה החלטה סופית בנושא.  

התנגדות עזה

מדעים, פעילי סביבה וקבוצות דייגים הביעו התנגדות עזה לתוכנית בשל הסכנה שהיא מעמידה בפני הציבור כולו. "אנחנו מתנגדים להזרמת מים המכילים טריטיום, חומר רדיואקטיבי שטוהר או טופל, אל האוקיאנוס", נאמר בהצהרה משותפת של וועדות הצדק והשלום של מועצות הבישופים הקתוליים של קוריאה ויפן, הוועדה של הבישופים הקוריאנים לעניינים אקולוגיה וסביבה ותת-הוועדה להתפרקות מנשק גרעיני של הוועדה לשלום של מועצת הבישופים היפניים.  

המסמך פונה במישרין לראש ממשלת יפן, שר הכלכלה, המסחר והתעשייה, השר להגנת הסביבה, שר הבינוי=מחדש והמזכיר למקורות אנרגיה. הבישופים משתי המדינות הביעו דאגה עמוקה מכך שהדוח שהוכן עבור ממשלת יפן לא מזכיר את השפעת המים הגרעיניים על בעלי החיים הימיים, על הסביבה הימים ועל בריאות התושבים.

דאגה לדורות הבאים

"מוטלת עלינו אחריות למסור לדורות הבאים סביבה עולמית שבהם הם יוכלו לחיות בביטחון ובשלווה", כתוב הבישופים. הם ציטטו את דבריו של האפיפיור: "מכיוון שהעולם ניתן לנו, אין לנו עוד אפשרות לראות אותו רק באופן תועלתני, שבו יעילות ופריון-עבודה מכוונים למען הרווח האישי שלנו". "סולידריות בין-דורית", הוא ממשיך, "היא לא אפשרות אחת מיני רבות; זוהי שאלה של צדק, מכיוון שהעולם שקיבלנו שייך גם לאלה שיבואו אחרינו".