האפיפיור בקבלת הקהל: התפייסו, שחררו את הכעס לפני שהמש שוקעת
מאת דבורה קסטלאנו לובוב
זעם וכעס נוטים לצאת משליטה, לכן אנו נקראים לחפש באופן אקטיבי אחר שלום ופיוס.
האפיפיור פרנציסקוס, נתן את התזכורת הזו במהלך קבלת הקהל השבועית שלו ביום רביעי, שהתקיים באולם פאולוס השישי בקרית הוותיקן.
בהמשך לסדרת הקטכיזם שלו על המידות הטובות והמידות רעות, האפיפיור התמקד השבוע בחטא הכעס, וכינה אותו "מידה רעה" במיוחד.
כעס, אמר האפיפיור, הוא אולי הקל ביותר לזיהוי מנקודת מבט פיזית. "האדם שנשלט על ידי כעס בקושי מסוגל להסתיר את הדחף הזה: אתה מזהה אותו לפי תנועות הגוף שלהם, התוקפנות שלהם, הנשימה המאומצת שלהם ודרך המבט הזועף והעגום שלהם."
לעיתים קרובות מכוון לפוגע הראשון מאשר לאשם
האפיפיור ציין, שבביטוי החמור ביותר שלו הכעס הוא "מידה רעה" שלא מותירה הפוגה.
"אם זה נובע מעוול שנגרם או הנחשב ככזה", האפיפיור ציין, "לעיתים קרובות זה לא מתפרץ נגד האשם, אלא נגד הפוגע הראשון".
"יש אנשים", הודה האפיפיור, "שמתאפקים להחזיק את הכעס שלהם בעבודה, כדי להוכיח שהם רגועים ומלאי חמלה, אך ברגע שהם בבתיהם הם נהפכים לבלתי נסבלים עבור בני זוגם וילדיהם".
הכעס, הוא הודה, יכול לחדור לישותנו, לגזול מאיתנו שינה ולגרום לנו להריץ אותו מחדש במחשבותינו.
יתרה מכך, הוא אמר, זה גורם להרס מערכות יחסים. טינה ושנאה מתמשכת גורמת לאט אבל בטוח לניוון של מערכות יחסים, אמר האפיפיור.
התפייסו לפני שקיעת השמש
שאול השליח, אמר האפיפיור, מודע לכעס שבו הכעס יכול לצאת מכלל שליטה והפציר בנוצרים "לפתור את הבעיה אחת ולתמיד ולהגיע לפיוס".
"חשוב לפתור את הכל באופן מידי, לפני שקיעת השמש", האב הקדוש התעקש.
"אם עלולה להתעורר אי הבנה כלשהי במהלך היום, וייתכן שכבר שני האנשים שלא מבינים זה את זה, פתאום תופסים את עצמם רחוקים זה מזה", אמר האפיפיור, "תפנה אליו והתפייס כך הלילה לא יימסר לשטן".
אחרת, האפיפיור ציין, "ישאיר אותנו ערים בחושך, להרהר על הסיבות והטעויות שאף פעם לא שלנו אלא תמיד של האחר".
סלח לנו על חטאינו
האפיפיור הזכיר שתפילת אבינו בשמיים קוראת לסליחה.
אם סליחה לא מתורגלת, אמר האפיפיור, אנשים יתנתקו זה מזה.
האפיפיור אמר, שהכעס הוא אמנם מידה איומה ולעיתים מהווה מקור למלחמות ואלימות, "לא כל מה שנוצר מכעס הוא שגוי". הוא הזכיר, אנשי העבר היו מודעים לכך שיש בנו חלק סוער שאי אפשר ואסור להכחיש אותו".
האב הקדוש הצביע על כך, "שאנחנו לא אחראים על הכעס כשהוא מתעורר, אלא על התפתחותו".
לפרוק כעס כמו שצריך
לפעמים, האמר האפיפיור, זה טוב לפרוק את הכעס בצורה הנכונה.
האפיפיור אמר, "אם אנשים לא כועסים, לא זועמים על עוול, לא מרגישים את המעיים שלהם מתהפכות מדיכוי של אדם חלש זה אומר: זה אומר שהאנשים האלה לא אנושיים, והרבה פחות נוצרים".
האפיפיור פרנציסקוס מכיר בקיום של "זעם קדוש".
"ישוע הכיר את זה בחייו כמה פעמים", אמר האפיפיור, והשתומם מכך "שהאדון לא ענה לרע עם רוע".
"בנפשו הוא חש את ההרגשה הזאת, כמו במקרה של הסוחרים וחלפני הכספים בבית המקדש, ביצע מעשה חזק ונבואי, שלא הוכתב על ידי כעס אלא מתוך קנאה לבית ה".
האפיפיור פרנציסקוס סיים בכך שהפציר במאמינים לבקש את עזרת רוח הקודש, להתנהלות נכונה של תשוקותיהם, על מנת להפוך אותם לכלים עבור הטוב.
