שארל דה פוקו יוכרז כקדוש ב-15 במאי
האפיפיור פרנציסקוס יכריז כקדוש של שארל דה פוקו המבורך, הנחשב כאחד מחלוצי הדו-שיח הבין-דתי. יחד איתו יוכרזו שישה מבורכים נוספים, במהלך סעודת האדון שתערך ב-25 במאי בבזיליקת פטרוס הקדוש.
ההכרזה יצאה ביום שלישי על ידי המועצה להכרה בקדושים, בעקבות האסיפה שהתרחשה ב-3 במאי 2021, בה אישר האפיפיור את ההכרה בקדושים החדשים. במתן אישור זה נמנע האפיפיור מקביעת התאריך הרשמי להכרזה, עקב המשבר הבריאותי הנגרם ממגפת הקורונה.
שארל דה פוקו המבורך, נולד ב-1858, היה בן אצולה ואיש דת צרפתי. עבודותיו וכתביו של המבורך, הובילו להקמת ״מסדר האחים הקטנים של ישוע״. במהלך חייו ההרפתקניים, שירת כקצין פרשים בצבא הצרפתי, ולאחר מכן כחוקר ארצות. כל זאת עשה טרם הסמכתו ככוהן דת קתולי ונזיר מתבודד, אשר חיי עם בני שבט הטוארג במדבר הסהרה, באלג׳יריה. הוא חיי חיים של תפילה, בוננות והשתחוויה מתוך תשוקה תמידית להיות ״אח אוניברסלי״ לכל אדם, דוגמה חיה לאהבת ישוע. בערבו של ה-1 בדצמבר 1916, נהרג בידי שודדים.
המבורכים הנוספים שיוכרו כקדושים הם:
לזרוס המבורך (דוואסאהאיים פילאלי): היה ברהמין מקסטה (מעמד) ה״נאיר״, בהודו. הוטבל כקתולי ב-1745 בידי כהן ישועי וקיבל על עצמו את השם לזרוס. בדרשותיו התעקש ללמד על השוויון של כל בני האדם, למרות הקסטות השונות. הדבר עורר את שנאת המעמדות הגבוהים והוא נעצר ב-1749. לאחר סבל רב שהלך וגבר, קיבל את כתר השוהדים, כאשר נורה ב-14 בינואר 1749.
סזאר דה בוס המבורך: הוסמך ב-1582 באביניון. הוא הושפע רבות מחייו ומכתביו של קרלו בורומאו הקדוש, אליו התייחס כדוגמה וכמופת, במיוחד באדיקותו להוראת הכנסייה (הקטכיזם). המבורך עבד כקטכיסט ב-אי און פרובנס בתקופה של תהפוכות בעקבות מלחמות הדת בצרפת. הוא ייסד את המסדרים ״האורסוליניות מפרובנס״ ו״האבות של הדוקטרינה הנוצרית״. האבות התפרקו המהלך המהפיכה הצרפתית, אולם הזרוע האיטלקית ממשיכה כיום ונוכחת באיטליה, צרפת וברזיל.
לואיג׳י מריה פאלאצולו המבורך: כוהן קהילה מצפון איטליה, שהקדיש את חייו לילדים נטושים, יתומים ומוזנחים. ביחד עם מריה תרזה גבריאלי המכובדת, יסד את ״אחיות העניים״, מסדר שממשיך לטפל ולחנך ילדות בברזיל, בורקינה פאסו, קונגו, איטליה, חוף השנהב, קניה, מלאווי, פרו ושוויץ. הוא נפטר מסיבות טבעיות ב- 1886.
ג׳וסטינו מריה רוסולילו המבורך: כוהן איטלקי מהמאה ה-20 . מייסד ה״אגודה לקריאת האלוהים״, אשר עודדה ותמכה באילו הנמצאים בתהליך של הבחנה לקריאה לכהונה ולחיים דתיים. הם המשיכו את עבודתם במדינות רבות ברחבי העולם.
מריה פרנצ׳סקה המבורכת של ישוע: נכנסה לקהילת נשים דתית בתחילת המאה ה-20 והפכה לאחראית של הקבוצה שנוצרה, ושתקרא ״האחיות הקפוצ׳יניות של האם רובאטו״. יחד עם כמה אחיות, נסעה לאורוגואי ולארגנטינה לשם הפצת האמונה. במהלך עבודתה באמריקה הלטינית התבקשה לייסד בית לשם הפצת האמונה ביערות הגשם. נפטרה ב-1904 באורוגואי.
מריה דומניקה מנטובאני המבורכת: שותפה-מייסדת והאחראית הכללית הראשונה של ״מסדר האחיות הקטנות של המשפחה הקדושה״ שנוסדה באיטליה, שוויץ, אלבניה וכן במדינות אפריקה ואמריקה הלטינית. האחיות מקדישות עצמן בטיפול בילדים ובצעירים, כוהני דת, קשישים ובעלי צרכים מיוחדים בקהילות.
