האפיפיור של העם: פרנציסקוס, רועה צאן עם ריח של כבשים

מאת דווין ווטקינס

האפיפיור פרנציסקוס אהב אנשים, להיות עם אנשים אחרים. אפשר היה לראות את זה בכל יום רביעי בבוקר כשהוא ערך את קבלת הקהל השבועית שלו. זה היה נראה אפילו כאשר הוא היה מופיע בחלון משרדו בארמון השליחים של הוותיקן ביום ראשון בצהריים כדי להתפלל את תפילת המלאך. למרות המרחק הפיזי שיש בכיכר פטרוס הקדוש שנמצאת למטה, הוא היה מנופף בלבביות ומברך אינספור קבוצות של מבקרים קתולים.

רצונו להיות בקרבת אחרים דחף אותו לבצע 47 מסעות אפוסטוליים, ולבקר כמעט בכל פינה בכדור הארץ.

עם זאת, אהבתו של האפיפיור פרנציסקוס המנוח לאנשים התעוררה ביותר בדיוק ברגע שבו נכפתה ההפרדה הפיזית על כולם.

במובן מסוים, מגיפת קוביד-19 סגרה אותו בוותיקן בדיוק כפי שהאפיפיורים של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 כמעט נכלאו עם הבחירות מכיוון שהוותיקן עדיין לא הייתה עיר-מדינה.

אולם במובן אחר, האפיפיור הארגנטינאי סירב להיות כבול מאחורי חומות לאונין של מדינת הוותיקן. הוא אימץ אמצעי תקשורת מודרניים כדי להגיע אל המאמינים כשהם סגורים בבתיהם, מפחדים לבוא במגע עם הדבקה לא ידועה.

בכל בוקר, בשעה 6:00 בבוקר, חגג האפיפיור פרנציסקוס מיסה בקפלה במעונו - בית סנטה מרתה, ששודר לעולם ברשתות החברתיות, בטלוויזיה וברדיו על ידי הדיקסטריה לתקשורת (ארגון האם של חדשות הוותיקן).

בכל פעם הוא התפלל למגזר אחר בחברה שהושפע בדרכים שונות מנגיף הקורונה, מאחיות רפואיות ואנשי מקצוע בתחום הבריאות ועד למורים ואסירים.

כשקתולים בפיליפינים סיימו את ארוחת הצהריים והמאמינים בקליפורניה התכוננו לשינה, האפיפיור היה מגיע לבתים של מיליונים ומזכיר להם שהם לא לבד, בלי קשר לחשש שלהם.

ואז, ב-27 במרץ 2020, הוא החזיק את הסטאטיו אורביס חסר התקדים שלו כשהוא עומד לבדו בכיכר סנט פטרוס כשהיא ריקה וגשומה. כשהוא מקיים מונסטרנס עם הסקרמנט הקדוש, האפיפיור בירך את כל העולם ברגע של ייאוש גדול, והציג את המשיח כמקור החיים והתקווה היחיד שלנו.

בהדרגה, אנשים יצאו שוב לחוץ, והאפיפיור החל לקיים קבלות הקהל השבועיות שלו, כמו גם את קבלות הקהל הפרטיות שלו עם קבוצות שונות. ההמונים הפכו שוב למראה מוכר ברומא, וחודשים אלה של ריחוק פיזי רק הניעו את האפיפיור פרנציסקוס לחפש אנשים בנחישות רבה יותר.

מלבד ראשי המדינה שערכו את ביקוריהם המקובלים בוותיקן, סלבריטאים רבים הגיעו לפגוש את האפיפיור מקצה העולם ולחלוק איתו צחוק או לחיצת יד.

הוא התאגרף עם סילבסטר סטאלון, מתבדח עם הכוכב של רוקי ששלושת בנותיו הזכירו לו את שלושת דמותן של מרים של תקופת המקרא.

הוא לחץ ידיים עם ארנולד שוורצנגר הלוא הוא טרמינטור, שהודה לאפיפיור על ההגנה שלו למען השמירה על הבריאה והסביבה.

לאחרונה, קבוצה של קומיקאים מרחבי העולם קיימה את הופעתה בזמן קבלת הקהל של האפיפיור, והוא הזכיר להם שכיף שובבות וצחוק מחזקים את הרוח ומורידים מתח.

עם זאת, הביקור של חוזה וג'ינס ג'וז הוא שנתן לאפיפיור המנוח פרנציסקוס את האנרגיה להדריך את הכנסייה הקתולית במשך 12 שנים.

כשהיה יורד מרכב האפיפיור ועולה על הבמה בקבלת הקהל, האפיפיור של העם היה עוצר כמעט תמיד לברך את עובדי הוותיקן שהיו קוראים את הסיכומים והברכות בשפות שונות, כדי שדבריו יובנו לכולם בכיכר פטרוס הקדוש או באולם פאולוס השישי.

אפילו בחילופי הדברים הקצרים האלה, הוא היה שואל אחרי הוריהם החולים, תוהה בקול אם זוג נשוי טרי באמת חוזר לעבודה אחרי ירח הדבש שלהם, או אפילו צחוק מהבחירה האופנתית של זקנים ארוכים.

בכל הרגעים הללו, חלקם קלילים ואחרים חגיגיים, האפיפיור פרנציסקוס המנוח גילה עניין רב בחייהם של אלה שפגש, ולעולם לא שכח את האזהרה שלו לכל הכוהנים להיות "רועי צאן עם ריח של כבשים".