האפיפיור: מי ייתן ונחפש ונזהה את ישוע כמו הרועים והאמגושים
מאת תאדאוס ג'ונס
בהרהור על הבשורה לרגל חג ההתגלות שצוין ביום שני ה-6 בינואר, האפיפיור פרנציסקוס בחן כיצד מרחק וקרבה באים לידי ביטוי בנרטיב. זמן קצר קודם לכן האפיפיור ערך את סעודת האדון בחג ההתגלות הבוקר בבזיליקת פטרוס הקדוש לפני שהופיע בחלון ארמון השליחים כדי להוביל את תפילת המלאך שנערכה בצהריים.
האפיפיור תיאר כיצד קרבה סימנה את יחסם של אלה שקיבלו בברכה את הלידה של ישוע, כמו הרועים שמיהרו לראות אותו או כמו האמגושים שנסעו מרחוק. מצד אחד יש כאן, ריחוק שאפיין את אלה שמתגוררים בירושלים, שלמרות המודעות למשיח, הם לא חיפשו אותו למרות שהיו קרובים יותר אליו פיזית.
"בואו נבקש ממרים הבתולה שתעזור לנו, כך שדרך דוגמתם של הרועים והאמגושים, נוכל לזהות את ישוע בקרבת מקום, בעניים, בסעודת האדון, באלה שננטשו, באחינו, ובאחיותינו."
האמגושים שהגיעו מרחוק
האפיפיור הזכיר "שבזמן שהחכמים האלה מגיעים מרחוק למצוא את ישוע, אלה שהיו בקרבת מקום לא עשו צעד אחד לעבר המערה בבית לחם", והצביע על ההוצאות הגדולות שהיו להם במהלך המסע, ועל הזמן הגדול שהם השקיעו בזה. מלבד זאת, גם הסיכונים ואי הוודאות הגדולה שהם התמודדו איתה באותם ימים.
"ועם זאת הם מתגברים על כל קושי כדי לראות את מלך המשיח, כי הם יודעים שמשהו ייחודי קורה בהיסטוריה האנושית, והם לא רוצים לפספס את המאורע. הייתה להם השראה פנימית, והם הלכו בעקבותיה."
לעומת זאת, אלה "שצריכים להיות הכי מאושרים" בגלל שהם קרובים למשיח הם נשארים "במקום" "ולא זזים "מהשולחנות" שלהם נראה שהם מסתפקים במה שיש להם ואינם רואים במה שיש כאן סיבה לעזוב את ירושלים למסע כזה.
איפה אנחנו?
האפיפיור אמר שהעמדות הללו מתייחסות גם לחיינו שלנו והוא הציע שנשאל את עצמנו לאיזו קבוצה אנחנו שייכים. האם אנחנו דומים יותר לרועים או לאמגושים אשר מחפשים, מבקרים ומזהים את ישוע? או, האם הלב שלנו סגור וחסר רגישות לנוכחות שלו בקרבנו, או שגם כלפי אחינו ואחיותינו? לסיכום, הוא הזכיר את דברי האדון הנוגעים לכולנו, "אָמֵן, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, מַה שֶּׁעֲשִׂיתֶם לְאֶחָד מֵאַחַי הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה לִי עֲשִׂיתֶם."
נכחו בכיכר פטרוס עולי רגל איטלקים שהשתתפו בתהלוכה ההיסטורית ה-38 "ויוה לה בפאנה", המוקדשת השנה לעיר אמיליה, והוסיפו צבע, תלבושות ואווירה חגיגית לחגיגת ההתגלות.