חיפוש

האפיפיור: אם הכנסייה לא מבשרת לעצמה, היא נשארת כמוצג במוזיאון

איגרתו של האפיפיור פאולוס השישי Evangelii nuntiandi עמדה במרכז דבריו של האפיפיור פרנציסקוס בקבלת הקהל של יום רביעי בהיזכרו בשלוש השאלות של האפיפיור מונטיני לגבי מתן עדות לאמונה ללא צביעות: ״אתה מאמין במה שאתה מבשר? אתה חי לפי אמונתך? אתה מבשר על הדרך שבה אתה חי?״

״סוֹף דָּבָר, הֱיוּ כֻּלְּכֶם לֵב אֶחָד, שֻׁתָּפִים לְצַעַר הַזּוּלַת, אוֹהֲבֵי הָאַחִים, רַחֲמָנִים וַעֲנָוִים. אַל תְּשַׁלְּמוּ רָעָה תַּחַת רָעָה וְלֹא חֵרוּף תַּחַת חֵרוּף; אַדְּרַבָּא - תְּבָרְכוּ, שֶׁהֲרֵי לְכָךְ נִקְרֵאתֶם, לְמַעַן תִּירְשׁוּ אֶת הַבְּרָכָה.״ (א פטרוס ג: 8-9)

מאת פרנצ'סקה מרלו

בפנייה אל המאמינים שנאספו בכיכר פטרוס הקדוש לרגל קבלת הקהל הקהל של יום רביעי, דיבר האפיפיור פרנציסקוס על הכרזת הבשורה, ופתח את הלימוד בהתייחסות לאגרת הקדוש פאולוס השישי Evangelii nuntiandi  (״בהכרזת הבשורה״). האפיפיור ציין כי ״הבשורה היא יותר מסתם העברת דוקטרינה ומוסריות פשוטה, אלא שהיא בראש ובראשונה עדות על המפגש האישי עם ישוע המשיח, הדבר שנהיה בשר בו הישועה מתגשמת״. עדותו של ישוע, המשיך האפיפיור, ״הוא באותו זמן האמצעי הראשון להפצת הבשורה ותנאי חיוני ליעילותה, כדי שההכרזה תהיה פורייה״.

להעיד זה גם להצהיר על האמונה

האפיפיור פרנציסקוס המשיך והביע את חשיבות הזיכרון ש״עדות כוללת גם הצהרת אמונה, כלומר לדבוק מתוך שכנוע ובאופן גלוי באלוהים האב והבן ורוח הקודש, שברא וגאל אותנו מתוך אהבה״. עד, כך המשיך, ״לא יכול להפריד בין מה שהוא מאמין, מה שהוא מכריז ומה שהוא חי״. האפיפיור, בהקשר זה, ציין כי נוצרים רבים חיים את חייהם באומרם שהם מאמינים, אך חיים לפי משהו אחר, כאילו הם לא. ״זו צביעות״, אמר האפיפיור.

״העדות בחיים נוצריים כרוכה במסע של קדושה, המבוסס על הטבילה, מה שהופך אותנו ל״שותפים בטבע האלוהים; בדרך זו, הם באמת מקודשים״. קדושה זו היא קדושה שאינה שמורה למעטים, אלא היא מתנת האלוהים שדורשת להתקבל ולהניב פרי לעצמנו ולמען הזולת, הניזונה מתפילה, ציין האפיפיור.

פרנציסקוס המשיך והסביר שעלינו להיות מודעים לכך שהאנשים שאליהם אנו מבשרים הם לא רק אחרים, ״אלה שמצהירים על אמונות אחרות או שאינם מצהירים כלל על אמונה, אלא גם לעצמנו, המאמינים במשיח והלוקחים חלק פעיל בעם האלוהים״.

מתן עדות

״כדי לשאת עדות זו, הכנסייה חייבת להתחיל גם לבשר לעצמה״; היא חייבת לעשות זאת כדי לא להפוך ל״מוצג במוזיאון״, הוסיף. בקצרה, הסביר האפיפיור, ״זה אומר שיש לה צורך מתמיד לקבל את הבשורה אם היא רוצה לשמור על רעננות, מרץ וכוח כדי לבשר״.

לקראת סיום הלימוד, האפיפיור פרנציסקוס הדגיש כי ״כנסייה המבשרת לעצמה על מנת לבשר היא כנסייה אשר, בהדרכת רוח הקודש, נדרשת ללכת בדרך התובענית של חזרה בתשובה והתחדשות מתמשכת״ שיש לה גם את היכולת לשנות את האופן בו היא מבינה וחייה את נוכחותה בהיסטוריה, תוך הימנעות מאזור הנוחות של ה'זה תמיד נעשה כך'. כנסייה זו, סיכם האפיפיור, היא כזו ש״נפגשת עם העולם העכשווי מתוך שיח, האורג יחסים של אחווה, שמייצר מרחבים למפגש, שמביא למנהגים טובים של הכנסת אורחים, קבלת פנים, הכרה ושילוב של האחרים והשונה, ושדואג לבית המשותף שהוא הבריאה״.

מתוך מחשבה זו, האפיפיור פרנציסקוס, לפני שבירך את כל הנוכחים, דחק שוב בכולם לקרוא או לקרוא שוב את Evangelii nuntiandi, ״בבית ובקהילות שלכם״, והבטיח להם שהוא עצמו קורא אותו לעתים קרובות.

יום המים העולמי

ב-22 במרץ מצוין יום המים העולמי, אירוע שנתי שמזכיר את הצורך הבסיסי הזה, ולהעלות את המודעות למצוקתם של כ-2 מיליארד בני אדם להם אין גישה למי שתייה.

בהיזכרו במילותיו של פרנציסקוס הקדוש: ״מהולל יהא אדוני עבור האחות מים, שכה שימושית היא וצנועה ויקרה וחסודה״, אמר האפיפיור ״שבמילים פשוטות אלו אנו מרגישים את יופייה של הבריאה ואת ההבנה שזה אתגר לשמרה.״ אסור לבזבז מים, או להשתמש בהם באופן לא ראוי או כעילה למלחמה, קרא פרנציסקוס, ״אלא לשמור עליהם למען צורכנו ולמען הדורות הבאים״.

 

בהמשך ניזכר האפיפיור שבשנה שעברה ב-25.3, חג מרים הטהורה משעת בריאתה, הקדיש את אוקראינה ורוסיה לליבה של מרים. ״הבה לא נתעייף מלהקדיש את הצורך בשלום למלכת השלום״, כך אמר והזמין כל מאמין, כל קהילה ובמיוחד את קבוצות התפילה להקדיש מחדש את שתי המדינות ללבה של מרים.

22 מרץ 2023, 13:14

קבלות הקהל האחרונות

קרא הכול >