האפיפיור: כולנו נקראנו להיות שליחים
מאת ג'וזף טולוק
להיות שליחים ״רלוונטי לכל נוצרי״, משמעותו להיות מוזמנים לשליחות, כדוגמת התלמידים שנשלחו ע״י ישוע לעולם, אולם זה אומר גם לענות לקריאה. כך מסביר פרנציסקוס, במפגש הלימוד השביעי בסדרה ״התשוקה לְבַשֵּׂר״.
ההוראה של האב הקדוש כללה הרהור מספר קטעים מהברית החדשה ומתוך המסמכים של מועצת הוותיקן השנייה, המציעים יחדיו חזון של הקריאה האוניברסלית לשליחות.
מה זה שליח?
האפיפיור פרנציסקוס החל את השיעור ושאל מה זה אומר להיות שליח.
המאפיין הראשון, הוא אמר, הוא להישלח למשימה, והוסיף שדוגמה להיבט זה נראה כאשר המשיח שקם לתחייה שולח את תלמידיו לעולם, ״אומר להם ׳כְּשֵׁם שֶׁהָאָב שָׁלַח אוֹתִי, כֵּן גַּם אֲנִי שׁוֹלֵחַ אֶתְכֶם׳.״ (יוחנן כ: 21).
מאפיין שני של שליח, המשיך האפיפיור, הוא הייעוד או הקריאה. לדבריו, הדבר מאפיין את חיי הנוצרים עוד מההתחלה, כאשר ישוע ״קָרָא לָאֲנָשִׁים שֶׁרָצָה בָּהֶם. הֵם בָּאוּ אֵלָיו״ (מרקוס ג: 13). מעידים על כך גם אגרותיו של שאול השליח, המציג את עצמו כ״שָׁאוּל, שֶׁנִּקְרָא לִהְיוֹת שְׁלִיחַ הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ בִּרְצוֹן אֱלֹהִים״ (1 קורינתים א: 1), ו״שָׁאוּל, עֶבֶד הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, אֲשֶׁר נִקְרָא לִהְיוֹת שָׁלִיחַ״ (רומים א: 1)
הקריאה האוניברסלית להיות שליחים
האפיפיור פרנציסקוס המשיך ודחק בכל הנוצרים לקבל קריאה זו.
הוא ציטט ממסמך מועצת הוותיקן השנייה Apostolicam actuositatem (״הפעילות השליחית״), לפיו ״קריאתו של הנוצרי מעצם טבעה היא גם קריאה לשליחות״. הקריאה לשליחות ״נוגעת אפוא הן לאלה שקיבלו את תקדיש ההסמכה, למקודשים והן לעמאים, גבר או אישה״.
יתר על כן, הוסיף האפיפיור, חשוב לציין כי אין קריאות שונות לכוהנים, מקודשים ועמאים. אדרבא, לכל הנוצרים - כוהנים, נזירים ונזירות, עמאים - יש את אותה הקריאה, ״קריאה שהיא משותפת״.
אמנם ישנו ״מגוון בשירות״, ונכון ש״המשיח הטיל על השליחים וממשיכיהם את החובה ללמד, לקדש ולפסוק בשמו ובכוחו״, חשוב לזכור ש״גם עמאים שותפים לכהונה, לנבואה ולמלכותו של המשיח״.
שיתוף פעולה בין עמאים וההיררכיה
בחלקו האחרון של השיעור, עסק האב הקדוש בשאלה למה התכוונה מועצת הוותיקן השנייה כשדיברה על ״שיתוף פעולה בין העמאים וההיררכיה״.
האם זו, הוא שאל, ״הסתגלות אסטרטגית בלבד למצבים החדשים המתהווים?״ בכלל לא, התעקש האפיפיור, והמשיך בצטטו מהמסמך-Ad gentes (״לעמים״), סעיף 21: ״לא ניתן לומר שהכנסייה באמת נוסדה, שהיא חייה במלואה, שהיא אות מושלם לנוכחות המשיח בין בני האדם, אם לצד ההיררכיה אין שיתוף פעולה אותנטי של העמאים.״
חשוב מאוד, הוא הוסיף, להבטיח ש״מגוון הכריזמות ותפקידי השירות לא יצמיחו, בתוך הגוף הכנסייתי, קטגוריות מיוחסות״.
״למי יש יותר כבוד בכנסייה?״, שאל האפיפיור פרנציסקוס. ״לבישוף, לכוהן? לא, כולנו נוצרים בשירות הזולת... כולם שווים, כולנו שווים״.
