האפיפיור בבחריין: הביאו מי אחווה למדבר הדו-קיום האנושי

מאת כריסטופר וולס

בדברים שנשא האפיפיור פרנציסקוס אל מול נציגי הרשויות, ארגונים חברתיים וחברי סגל דיפלומטי, הוא תיאר את בחריין כמקום מפגש בין עמים שונים, ארץ שבה ״עתיק ומודרני מתכנסים; מסורת וקידמה מתערבבים; ומעל לכל, אנשים מרקעים שונים יוצרים פסיפס ייחודי של חיים״.

תמונת ״עץ החיים״

במפגש הציבורי הראשון בביקורו האפוסטולי בבחריין, התעכב האפיפיור על תמונת ״עץ החיים״, ״סמל החיוניות״ במדינה. עץ ״השיטה המלכותי״ שרד ב״אזור מדברי עם מעט מאוד גשמים הודות לשורשים העמוקים שלו״.

שורשיה של בחריין, עם למעלה מ-4500 שנות היסטוריה, ״זוהרים בגיוון האתני והתרבותי שלה, בדו-קיום השלו ובקבלת הפנים המסורתית של תושביה״.

המגוון הזה מעיד על היכולת וההכרח של חיים משותפים בעולם, שגדל ל״כפר גלובלי״ אך במובנים רבים עדיין חסרה ״הרוח של הכפר״, המתבטאת ב״אירוח, דאגה לזולת, ותחושת אחווה״.

בהביטו על עץ החיים, האפיפיור הזמין את שומעיו להביא את ״מי האחווה״ אל ״המדבריות הצחיחים של הדו-קיום האנושי״, ולפעול יחדיו למען מטרה זו.

פורום לדיאלוג

״אני כאן, בארץ זו של עץ החיים״, אמר, ״כזורע שלום, כדי לחוות את ימי המפגש הללו ולקחת חלק בפורום דיאלוג בין מזרח למערב למען דו קיום שליו.״

הוא הודה למארגני הוועידות שמקדמת ממלכת בחריין, המדגישים במיוחד את ״הנושאים של כבוד, סובלנות וחופש דת״.

נושאים אלה, המשיך, המעוגנים בחוקת בחריין, הם ״התחייבויות שצריך ליישם כל הזמן, כדי שחופש הדת יהיה שלם ולא מוגבל לחופש הפולחן; ששוויון בכבוד האדם ושוויון הזדמנויות יוכרו באופן קונקרטי לכל קבוצה ולכל פרט; שלא קיימות צורות של אפליה ושזכויות אדם בסיסיות אינן מופרות אלא מקודמות״. הוא הדגיש במיוחד את הזכות לחיים, אפילו עבור פושעים, ״שאסור ליטול את חייהם״.

האפיפיור נפגש עם נציגי הרשויות, חברי ארגונים אזרחיים וחברי הסגל הדיפלומטי

משבר העבודה הגלובלי

כשאני חוזר להביט בתמונה של עץ החיים, הדגשתי את ההתקדמות של בחריין, בעיקר בגלל ההגירה. במקביל, הדגשתי את מצוקת האבטלה בעולם, שנותרה גבוהה מדי; והצטער על כך שלעתים קרובות מדי, עבודה יכולה להיות ״שוללת אנושיות״.

כשהסב את תשומת הלב ל״משבר העבודה הגלובלי״, הדגיש האפיפיור פרנציסקוס את ערכה של העבודה, אשר חייב להיות מופנה לטובתם של גברים ונשים, ולא לצמצם אתה רק כאמצעי להפקת עושר. הוא קרא לתנאי עבודה בטוחים ומכובדים המשמשים לצורך טיפוח הצמיחה התרבותית והרוחנית ולקידום הלכידות החברתית, לטובת הכלל.

בחריין, אמר האפיפיור, ״יכולה להיות גאה בתרומתה המשמעותית בהקשר זה״, והצביע על בית הספר הראשון לנשים באזור המפרץ ועל ביטול העבדות.

דאגה לסביבה, קידום החיים

האפיפיור פרנציסקוס הפנה את תשומת הלב לשני ״תחומים קריטיים לכולם״, אך בעיקר למנהיגי העולם והאחראים לטובת הכלל: שאלת הסביבה, ואחריות כל בני האדם לקדם את פריחת החיים. האב הקדוש הדגיש את חשיבות הפעולה ״ללא לאות״ לצורך התמודדות עם מצב החירום האקלימי, והביע את תקוותו כי פגישת COP27, שתתקיים בעוד מספר ימים בלבד, תהיה ״צעד קדימה בהקשר זה״.

שלום, לא מלחמה

בהמשך דבריו, קונן האפיפיור על התגברות ״הפעולות והאיומים הקטלניים״, כמו גם על ״מציאות המלחמה המפלצתית וחסרת ההיגיון, אשר בכל מקום זורעת הרס ומרסקת תקווה״. כל מלחמה, אמר, ״מביאה בעקבותיה את מותה של האמת״.

האפיפיור ציין כי מחשבותיו פונות באופן מיוחד ל״מלחמה הנשכחת״ בתימן, ש״כמו כל מלחמה, נושאת לא בניצחון, אלא רק בתבוסה מרה לכולם״.

האפיפיור פרנציסקוס סיכם את נאומו בציטוט מהצהרת ממלכת בחריין, המדגישה את תפקידה של האמונה הדתית בבניית יסוד של שלום. ״אני כאן היום כמאמין, כנוצרי, כאדם וכעולה רגל של שלום״, אמר האפיפיור, ״כי היום, יותר מתמיד, אנו נקראים, בכל מקום, להתחייב ברצינות להשכנת שלום. ”

ובהתייחסו להצהרה, התחייב האפיפיור ״לפעול למען עולם שבו אנשים בעלי אמונה כנה מתחברים יחד כדי לדחות את מה שמפריד בינינו ובמקום זאת להתרכז בלחגוג ולהגדיל את שמאחד אותנו״.