סיכום הביקור האפוסטולי בקנדה
מאת כתב וותיקן ניוז
לאחר חמישה ימי ביקור פוריים בקנדה, האפיפיור שב הבוקר (שבת) לרומא ובדרכו לוותיקן עצר בבזיליקת סנטה מריה מאג׳ורה, על מנת להודות לאלוהים על ״עלייתו לרגל לעשיית תשובה״. בבזיליקה הניח האפיפיור זר פרחים לרגלי המזבח של איקונת מרים “Salus Populi Romani” (שומרת הרומאים).
מול איקונה זו התפלל מספר רגעים והודה לעלמה המבורכת על ששמרה עליו במסעו לצפון אמריקה, כך על פי משרד התקשורת של הוותיקן.
לאחר מכן נסע האפיפיור למעונו בוותיקן.
יום שני (25 ביולי)
הביקור לקנדה שנערך בין ה-24-29 ביולי התמקד בצורך בפיוס וריפוי עם העמים הילידיים, ובמיוחד לאור המעורבות הקתולית בפנימיות.
חשיבות כה רבה הקדיש לכך האפיפיור, שאת פגישתו הרשמית הראשונה בחר לעשות עם נציגי הילידים. במפגש היסטורי זה, ובנוכחות נציגים מקרב האומות הראשונות, המטיס ואינוויטים, נשא האפיפיור את דבריו ואמר ״אני מבקש סליחה בענווה על הרוע שעשו כל כך הרבה נוצרים נגד העמים הילידים״.
יום זה בו פתח האפיפיור כאמור את מסעו, כלל גם ביקור בפנימייה לשעבר, שהופעלה שנים רבות בידי מיסיונרים קתולים ובבית הקברות של אותו מוסד.
בראיון עם פיל פונטיין, ראש אסיפת האומות הראשונות במשך 3 קדנציות (עד 2009), התייחס האחרון לדברי האפיפיור בפארק מָסְקָוַוצִ׳יס (״גבעת הדב״ בשפת הקְרִי), שם השתתף בעצמו במפגש ההיסטורי.
מר פונטיין דיבר עם כתב הוותיקן ניוז, כריסטופר וולס, ואמר שדברי האפיפיור ״מיוחדים ושמדובר ביום היסטורי [...]״
״זהו יום מיוחד. לא כל יום אחד מהאנשים החשובים בעולם בא אל מול קורבנות בתי הספר, הפנימיות, ומבקש סליחה מהקורבנות בענווה. אני חושב שזה דורש הרבה אומץ וצניעות וזה היה אירוע מיוחד״.
מר פונטיין הצביע על כך שסליחה היא דבר שתלוי בכל אחד ואחת מהקורבנות, אולם הוא הדגיש את כוחה של הסליחה כדרך לריפוי אמיתי.
יום שלישי (26 ביולי)
ביומו השני של הביקור, ערך האפיפיור את סעודת האדון באיצטדיון ה-Commonwealth, שב-אֶדְמוֹנְטוֹן, בנוכחות מאמינים רבים.
בדרשתו, הזמין האפיפיור את כולם לחשוב על הסבים והסבתות שלהם. ביום זה צוין חגם של חנה ויהויקים הקדושים, שבביתם ישוע, בהיותו ילד, למד להכיר את קרוביו ו״חש בקרבתם, אהבתם וחוכמתם של סבתו וסבו״.
ביום שלישי אחה״צ, נסע האפיפיור מרחק של כ-70 ק״מ לאגם סנט אן (חנה הקדושה), המהווה מקום פולחן לתרבויות שונות. אגם זה מהווה מקום עלייה לרגל קתולי החל מהמאה ה-19 ואלפי מאמינים מבקרים בו מידי שנה, על מנת לרחוץ במימיו הקדושים ולהתפלל.
באפריל האחרון, בעת שקיבל משלחות של ילידים מקנדה, התייחס האפיפיור לנושא ואמר ״משמח אותי מאוד לחשוב על הדבקות הנפוצה בקרב רבים מכם לחנה הקדושה, סבתו של ישוע. השנה אני מעוניין להיות עמכם בימי החג. בימינו יש צורך לבנות מחדש את הברית שבין הסבים והסבתות לבין הנכדים והנכדות, בין הקשישים לצעירים, דבר הכרחי למען אנושות אנושית יותר.״
פרנציסקוס ערך במקום את הליטורגיה של דבר ה׳ ובירך את מי האגם. בדברים שנשא למאמינים שנכחו במקום, התייחס לסבלם של העמים הילידיים, בהצביעו על ישוע המראה דרך של אחווה. כמו כן התייחס רבות לאימהות, לנשים ובעיקר לסבתות ״קוֹקוּם״, בשפת הילידים. בדבריו אמר: ״גם הכנסייה היא אישה, היא אמא. מעולם לא קרה שהאמונה הועברה שלא בשפת האם, מהאימהות ומהסבתות״. והוא הוסיף ״כמה טוב עשו בנושא הזה המיסיונרים שהפיצו את הבשורה תוך שימור של שפות ותרבויות באיזורים רבים בעולם.״
אמהות וסבתות עוזרות לרפא את פצעי הלב. במהלך הכיבוש, הייתה זו גבירתנו מגוואדלופה שמסרה את האמונה הנכונה לילידים, דיברה בשפתם ולבשה את בגדיהם, ללא אלימות וללא כפייה.
בקרב אומת ה-נָקוֹטָה סוּ מכונה האגם ״אגם האלוהים״ ובקרב ה-קְרִי ״אגם הרוח״. במקום זה, שהיה ידוע כקדוש במשך דורות רבים והיה ידוע לילידים כמקום של ריפוי, נולד המיסיון הקתולי בקנדה, ע״י האב ז׳אן בפטיסט טיבו ב-1842.
יום רביעי (27 ביולי)
ביום רביעי נסע האפיפיור לקוויבק, שם הקדיש את היום לביקורים ולפגישות רשמיות.
במצודת קוויבק פגש פרנציסקוס את המושלת הכללית, מרי מיי סיימון, ראש הממשלה ג׳סטין טרודו וכן מנהיגי קהילות ילידיות ורשויות אזרחיות נוספות.
בדברים שנשא התייחס האפיפיור לנושאים רבים, בהם: זכויות הילידים, שמירה על הסביבה ועל מחוייבות הכנסייה הקתולית לקידום התרבות הילידית והמלחמה.
בהתייחסו לעבר, אמר פרנציסקוס כי ״ההיסטוריה של הסבל והבוז״, פרי המנטליות הקולוניאליסטית, ״אינה מחלימה בקלות״. הדבר צריך לגרום לנו להבין ש״הקולוניאליזם לא הסתיים״. במקומות רבים הוא רק השתנה, התחפש או הסתתר.
בניגוד לכך, הציע האפיפיור להביט בעלי עץ האֶדֶר (maple, סמלה של קנדה) ועל ריבוי צבעיהם וללמוד מכך על חשיבות פיתוח הקהילות בפתיחות ובהכללה.
כמו כן הודה האב הקדוש בדבריו למושלת הכללית ולרוה״מ על קבלת הפנים החמה.
יום חמישי (28 ביולי)
בביקור בבזיליקה ע״ש סנט אן דֶה בּוֹפְּרֶה, אתר חשוב בקנדה לעלייה לרגל, ערך האפיפיור פרנציסקוס את סעודת האדון.
בדרשתו, דיבר האפיפיור על קטע הבשורה מלוקס, המספר על התלמידים שפגשו את ישוע בעמאוס ולא הכירוהו. ישוע, כך אמר, פוקח את עינינו למציאות בעבר לכישלונות כפי שאנו רואים אותם, בבוצעו את הלחם ובהחזירו אותנו לשביל הנכון.
בערב התפלל האפיפיור את תפילת הערבית בנוכחות ראשי הכנסייה בקנדה, בקתדרלת הנוטר דאם.
בדרשה שנשא, הזמין את הכוהנים להתמודד עם האתגרים של העולם החילוני.
יום שישי (29 ביולי)
את יומו האחרון לביקור, החל פרנציסקוס בעריכת סעודת האדון באופן פרטי ולאחר מכן, נפגש עם אחיו, הנזירים הישועיים של קנדה.
בהמשך נפגש עם נציגי העמים הילידים בקוויבק על מנת להביע את הערכתו לקבלת הפנים החמה לה זכה בקנדה. בדברים שנשא, אמר: ״באתי כאח כדי לגלות ממקור ראשון את הפירות הטובים והרעים שהניבו בני המשפחה הקתולית המקומית במהלך השנים [...] באתי ברוח של תשובה, להביע את כאבי על העוול שנגרם לכם על ידי לא מעט קתולים שתמכו במדיניות מדכאת ובלתי צודקת כלפיכם."
חנה הקדושה, כך אמר, מזכירה את מתנות החמלה וההגנה. מרים מצביעה על דרכנו כעולי רגל לשמיים. קָטֶרִי הקדושה מהווה דוגמה לדבקות, לתפילה ולעבודה וכן את ״יכולת לסבול ניסיונות רבים בסבלנות ובעוונה״.
״הנשים הללו יכולות לעזור לנו להתאחד ולהתחיל לטוות את הפיוס מחדש, על מנת שזכויותיהם של הפגיעים ביותר בקרבנו תשמרנה ועל מנת שנוכל להביט על ההיסטוריה ללא טינה או שכחה״, כך אמר האב הקדוש.
בצהריים נפרד האפיפיור מקוויבק ונסע לעיר אִיקָלוּאִיט, בירתה של נוּנָווּט. זוהי עצירתו האחרונה בטרם טס בחזרה לרומא. שמה של איקלואיט, הרחוקה כ-300 ק״מ מהחוג הצפוני, מגיע משפת האִינוּקְטִיטוּט ופירושו ״מקום של דגים רבים״.
באיקלואיט, שם מתגוררים כמחצית מבני האינויט, פגש האפיפיור במפגש חסוי קבוצה של בוגרי פנימיות שנוהלו בידי הכנסייה. בוגרים אלו סבלו התעללות פסיכולוגית ורוחנית הקשורה למדיניות ההטמעה ההרסנית שהייתה נהוגה המאה הקודמת.
לאחר המפגש התקיים אירוע ציבורי שכלל קבלת פנים של נציגי הקהילה, שכללה ריקודים, מוסיקה וקָטָגָ׳ק, שירה גרונית של נשים.
לאחר המפגש הסתיים למעשה ביקורו של האפיפיור בקנדה ובליווי של המושלת הכללית של קנדה, עלה האפיפיור למטוס בכיוון רומא.
שאלות הכתבים
במהלך הטיסה לרומא דיבר האפיפיור עם הכתבים וענה על שאלותיהם.
בין השאלות שנשאלו, התייחסה הכתבת בריטני הובסון (The Canadian Press) לקביעת וועדת האמת והפיוס הקנדית (גוף שהוקם על מנת לחקור את אירועי העבר) שפעולתן של הפנימיות הייתה ״רצח תרבותי״ ולאחר מכן שינתה את ההגדרה ל״רצח עם״. הכתבת ציינה שאנשים רבים התאכזבו מכך שהאפיפיור לא ציין בדבריו את חלקם של חברים בכנסייה הקתולית ברצח עם.
בתשובתו ענה האפיפיור ש״הדבר נכון, אני לא השתמשתי במילה הזאת, מכיוון שהיא לא עלתה בדעתי, אולם אני תיארתי רצח עם וביקשתי סליחה, מחילה על פעילות בעלת אופי של רצח עם. [...] זוהי האמת, כן, כן, מדובר ברצח עם. [...]. את יכולה לדווח שאני אמרתי שזה היה רצח עם״.
לגבי שאלתה של פיבי נטנסון (ABC News) בסוגיית פרישה אפשרית, ענה האפיפיור שהאפשרות קיימת, אולם לא כרגע. כמו כן ציין שהמסע לקנדה היה ״סוג של מבחן״ ושזה נכון שלא קל לערוך ביקורים במצב הבריאותי הנוכחי ולכן יש אפשרות שיהיה שינוי בקצב.
כן התייחס האפיפיור לכך שהנסיעה לקנדה קשורה מאוד לדמותה של חנה הקדושה. הוא ציין שהוא דיבר על תפקיד הנשים, במיוחד הנשים המבוגרות, האימהות והסבתות. על האמונה שמועברת בשפת האם, שפת הסבתות והוא הסביר את חשיבות הנשים בהעברת ובפיתוח האמונה. העברת האמונה היא נשית. הוא הסביר שמבחינה תיאולוגית עלינו להביט על הכנסייה ולהבין שהיא אישה, היא כלה, היא אם. הכנסייה אינה גבר ועלינו להבין שהכנסייה-אישה, הכנסייה-אם והדבר חשוב יותר מכל מיני פנטזיות על שלטון גברי. ״רציתי לומר זאת בבירור בעת שחנה הקדושה במחשבתי״.
