האפיפיור: תקופת הקיץ יקרת ערך כי היא מאפשרת לנו לקרוא את הבשורה מבלי למהר
אמדאו לומונקו – הוותיקן
״פעמים רבות ישוע הופך את דרך החשיבה שלנו״. בתפילת המלאך האפיפיור פרנציסקוס מקשר את הנחת היסוד הזו לבשורה אותה אנו קוראים היום. שם, שתי אחיות, מרתא ומרים, ״המארחות את ישוע בביתן״. מתוך ״תמונה ביתית״ זו, מבחין האפיפיור, עולה גישה שונה. מרתא ״פועלת מיד כדי לקבל את פני האורחים״. מרים, לעומת זאת, ״יושבת לרגלי ישוע כדי להקשיב לו״. ואז מרתא מבקשת מישוע ״להגיד למרים לעזור לה״. תלונתה ״נראית לא במקום״, אבל ישוע עונה לה: ״מַרְתָּא, מַרְתָּא, אַתְּ דּוֹאֶגֶת וּמִתְרַגֶּשֶׁת עַל דְּבָרִים רַבִּים, וְרַק דָּבָר אֶחָד צָרִיךְ; וּמִרְיָם בָּחֲרָה בַּחֵלֶק הַטּוֹב [...]״.
החלק הטוב ביותר הוא להקשיב לדברי ישוע
ישוע רוצה לגרום למרתא להבין ש״יש סדר עדיפות חדש, שונה מזה שהיא הלכה אחריה עד אז״. ״החלק הטוב ביותר״, מדגיש האפיפיור, הוא ״להקשיב לדברי ישוע״, ״שבא לתת את עצמו לנו״.
דברו של ישוע אינו מופשט, זוהי הוראה שנוגעת ומעצבת את החיים, משנה אותם, משחררת אותם מאטימות הרוע, משביעה ומחדירה שמחה שאינה חולפת. דברו של ישוע הוא החלק הטוב ביותר. החלק אותו בחרה מרים. מרים נותנת לו את המקום הראשון: היא עוצרת ומקשיבה. השאר יגיע מאוחר יותר. זה לא גורע מערכה של מחויבות מעשית, אבל אסור להקדים, אלא לנבוע מתוך ההקשבה לדברי ישוע, היא חייבת להיות מלאה ברוחו. אחרת יש סכנה לעשייה ולדאגה על דברים רבים, ובכך מצמצמים הכל לכדי אקטיביזם עקר.
הבה נחקור את עצמנו לאור דבר האדון
האפיפיור קורא לנו לנצל את הזמן הזה של החופשה על מנת ״לעצור ולהקשיב לישוע״.
היום קשה יותר ויותר למצוא רגעים פנויים למדיטציה. עבור אנשים רבים קצב העבודה הוא תזזיתי, מתיש. תקופת הקיץ יכולה להיות יקרה גם על מנת לפתוח את הבשורה ולקרוא אותה לאט, בלי למהר, צעד אחד בכל יום, קטע קטן מהבשורה. וזה גורם לנו להיכנס לדינמיקה הזו של ישוע. הבה נאפשר לעצמנו להיחקר על ידי הדפים האלה, לשאול את עצמנו איך החיים שלנו מתנהלים, החיים שלי, אם זה עולה בקנה אחד עם מה שישוע אומר או לא כל כך.
האפיפיור מזמין אותנו באופן מיוחד לשאול את עצמנו: ״כשאני מתחיל את היום, האם אני זורק את עצמי ישר לעשייה, או שאני מחפש קודם כל השראה בדבר האלוהים?״ ״עלינו להתחיל את הימים, תחילה, להביט באדון, לקרוא מקרא קצר, אבל שזה יהיה ההשראה של היום.״ אם בבוקר נצא מהבית תוך התחשבות במילה של ישוע, מסביר פרנציסקוס, היום יקבל גוון מאותם דברים, שבכוחם להנחות את מעשינו לפי רצונו של האדון״.
לאחר התפילה
לאחר תפילת המלאך, האפיפיור פרנציסקוס נזכר בהכרה כמבורך, באב הישועי פיליפ יָנִינְגָן, שהתרחשה באָלְוָואנְגָן. האב ינינגן, ישועי, חי בגרמניה במחצית השנייה של המאה ה-17.
לאחר מכן פנה האב הקדוש בפנייה לסרי לנקה, כשהוא קורא ״לחפש פתרון בדרכי שלום למשבר הנוכחי״, ושוב הביע את קרבתו לאוכלוסייה המיוסרת של אוקראינה, ״שנפגעת מדי יום ממטר טילים״. האפיפיור גם נזכר בביקורו הקרוב לקנדה, ״עלייה לרגל לשם עשיית תשובה״. ״אני מקווה, בחסדי האלוהים, שהדבר יתרום לדרך הריפוי והפיוס שכבר נעשתה״. לבסוף, האפיפיור בירך את ״הצעירים המשתתפים בפסטיבל הסרטים ג׳יפוני, שמוקדש השנה ל'בלתי נראים', כלומר לאנשים המודחים והמודרים מחיי החברה״.