האפיפיור: הזיקנה היא מגבלה ומתנה, להשליך אותה זו בגידה בחיים

מאת בנדיקט מאייקי, ישועי

במהלך קבלת הקהל של יום רביעי, האפיפיור פרנציסקוס ממשיך את סדרת הקטכזיס שלו בנושא הזיקנה, בהביטו על ריפוי חמותו של שמעון כיפא, ככתוב בבשורה עפ״י מרקוס.

״אנחנו לא יודעים אם זו הייתה מחלה קלה, אבל בגיל מבוגר, אפילו חום פשוט יכול להיות מסוכן״, אמר האפיפיור, והוסיף ״כשאתה זקן, אתה כבר לא מצווה על הגוף שלך. צריך ללמוד לבחור מה לעשות ומה לא לעשות״.

הוא ציין כי בגיל מבוגר, הגוף מאבד ממרצו, למרות שהלב שלנו לא מפסיק להשתוקק ואז עלינו ללמוד ״לטהר את התשוקה: להיות סובלניים, לבחור מה לבקש מהגוף או מהחיים.״

מחלה וקשישים

מחלה מכבידה על הקשישים באופן שונה וחדש בהשוואה לאדם צעיר או בוגר, אמר האפיפיור, וציין כי נראה שמחלתו של אדם זקן מזרזת את המוות ומצמצמת את הזמן שנותר לחיות, שבכל מקרה נחשב קצר.

אצל קשישים רבים, הוא מסביר, מתחיל להתגנב הספק שהם לא יתאוששו והם עלולים להתחיל לאבד תקווה לעתיד.

אבל קטע הבשורה עוזר לנו לקוות ומציע שיעור ראשון: ישוע לא ביקר את האישה החולה לבדו, אלא הוא הלך לשם עם השליחים.

באותו אופן, ״הקהילה הנוצרית חייבת לדאוג לקרובים ולחברים הקשישים״, אמר האפיפיור.

הקהילה הנוצרית והקשישים

האפיפיור פרנציסקוס התעקש שביקורים אצל קשישים צריכים להיעשות על ידי אנשים רבים, ביחד ולעתים קרובות, במיוחד בימים אלה שבהם מספר הקשישים גדל.

הוא מוסיף שעלינו לחוש אחריות לבקר את הקשישים שנמצאים לעתים קרובות לבד ולהגיש את חייהם בפני האדון בתפילותינו.

כך, ישוע רואה את האישה החולה, אוחז בידה ומרפא אותה. במחווה זו של אהבה, ציין האפיפיור, ישוע נותן שיעור ראשון לשליחים, כי ״הישועה מוכרזת, ואפילו מועברת באמצעות תשומת לב לאדם החולה. ואמונתה של האישה קורנת בהכרת תודה על רחמי האלוהים שרכן אליה.״

שירות של קשישים

בעקבות ריפוי האישה, היא ״קמה ושירתה אותם״, ציין האפיפיור פרנציסקוס, והצביע על כך שזהו השיעור השני, שהפעם ניתן לנו בידי החמות.

בעניין זה ציין פרנציסקוס שגם הקשישים יכולים וצריכים לשרת את הקהילה, בטפחם את האחריות לשרת ובהתגברות על הפיתוי לעמוד מנגד, כי ״האדון אינו משליך אותם. להיפך, הוא משיב להם את הכוח לשרת״.

הקשישים משמרים את הנטייה לריפוי, כך אמר, את הנחמה וההשתדלות עבור אחיהם ואחיותיהם, הם אולי ״העדות המיטבית לטוהר הכרת התודה הזו המלווה את האמונה״.

לכן, אם הקשישים היו במרכז תשומת הלב הקולקטיבית במקום להידחות ולהיות מורחקים מאירועי הקהילה, הדבר היה מעודד אותם לממש את שירות ההכרת התודה לאלוהים.

הכרת התודה של הקשישים על המתנות אותן קיבלו מאלוהים במהלך חייהם, כפי שמלמדת אותנו חמותו של שמעון כיפא, ״מחזירה לקהילה את חדוות החיים המשותפים ומעניקה לאמונת השליחים את המאפיין המהותי של יעודה, ״ אמר האפיפיור.

שירות נשים

האב הקדוש ממשיך ומדגיש שרוח ההשתדלות והשירות שישוע נותן לתלמידיו אינו עניין רק של נשים, כי ״אין זכר למגבלה זו בדבריו ובמעשיו של ישוע״. כי רחמי האלוהים אינם כפופים לחוקי האדם.

עם זאת, אין בכך כדי לגרוע מהעובדה שנשים, בכל הנוגע להכרת תודה ורוך האמונה, יכולות ללמד גברים כמה דברים שהגברים עשויים להתקשות להבין. אפילו חמותו של שמעון כיפא, לפני שהשליחים הבינו, בעת שעקבו אחר ישוע, הראתה גם להם את הדרך.

הוא המשיך והדגיש את העדינות המיוחדת של ישוע שלקח את חמותו של שמעון ״ביד״ והרים אותה, מה שמראה את הרגישות המיוחדת שלו לחלשים ולחולים, דבר שלמד בוודאות מאימו.

לסיום, האפיפיור הפציר בכולם לעשות מאמצים להפגיש בין צעירים וקשישים כדי שהצעירים ילמדו מחוכמתם של הקשישים.