חיפוש

האפיפיור פרנציסקוס בקבלת הקהל השבועית האפיפיור פרנציסקוס בקבלת הקהל השבועית 

האפיפיור: הסבים והסבתות, אינם פנסיונרים שבריריים אלא אנשים עם כישרונות שיש להעריך

בקבלת הקהל השבועית, מדבר פרנציסקוס על יהודית, גיבורה מקראית, כדוגמה לתרומה אותה אנשים באים בימים יכולים להציע למשפחות ולחברה בנדיבות: יש לעצב מחדש את היחסים בין הדורות כך שהקשרים בין הקשישים והצעירים יהיו פוריים יותר.

טיציאנה קמפיזי – הוותיקן

״ויהודית שבה אל בתול, ויגדל שמה בכל הארץ. ורבים היו המבקשים אותה לאישה, ותמאן, ולא הייתה עוד לאיש אחרי מות מנשה בעלה. ותשב בביתה עד עת זקנתה, ויהיו שני חייה חמש שנים ומאת שנה. ואת אמתה שלחה לחופשי, ותמות בבתול, ותקבר בקבר מנשה בעלה. ויבכו אותה כל בית ישראל שבעת ימים. ותעזוב כל אשר לה לגואליה ולגואלי אישה.״ (יהודית טז 22-26)

חייה של יהודית, דמות מכתבי הקודש, שהגנה על ישראל מפני האויב ואשר לאחר מכן פרשה לעירה, התבלטה בזקנתה בזכות חוכמתה, מציעים יכולים ללמד הרבה את הקשישים בעולם בעת הזו. האפיפיור הדגיש זאת בקבלת הקהל, בכיכר פטרוס הקדוש, וציין את מה שעשתה הגיבורה המקראית במהלך 105 שנותיה. הוא הצביע על כך ש״גבורה היא לא רק באירועים גדולים הנמצאים תחת אור הזרקורים״, אלא היא גם מה ש״נמצא לעתים קרובות בעקשנות של האהבה השופעת במשפחה בעלת קשיים וכן בקהילה הנמצאת תחת איום״.

נקודת המבט של הגיל השלישי

בקטכזיס התשיעי על הזיקנה, פרנציסקוס מתמקד במיוחד, באריכות ימיה של יהודית ומציין כי ״זה לא נדיר היום לחיות שנים רבות לאחר הפרישה״. יש מי שרואה בפרישה המתוכננת כמנוחה ראויה ונחשקת, מפעילויות תובעניות ומעייפות, אולם ״קורה גם שסיום העבודה מהווה מקור לדאגה״, ומעורר שאלות כיצד למלא את הזמן הפנוי. עבור חלק עשוי זמן זה להתמלא ב״מחויבות המשמחת והמעייפת של השגחה על הנכדים״, מסביר האפיפיור, ומוסיף כי ״היום סבים וסבתות ממלאים תפקיד גדול מאוד במשפחה בסיוע בגידול נכדים״, גם אם ״נולדים היום פחות ופחות ילדים  ולפעמים המרחק והנסיעות מהווים אתגר. וקורה שיש ״התנגדות לתפקיד החינוכי של הסבים והסבתות, ומשאירים להם רק משימות הקשורות לעזרה״. מכאן השיקול: ישנם צרכים חדשים, גם ביחסי חינוך והורות, המבקשים מאיתנו לעצב מחדש את הברית המסורתית בין הדורות.

האפיפיור פרנציסקוס מברך את הקהל
האפיפיור פרנציסקוס מברך את הקהל

דו קיום של דורות אנושיים ואוהבים יותר

אבל אם ״דו-קיום של הדורות, למעשה מתארך״, מבחין פרנציסקוס, ״האם כולנו מנסים להפוך אותם לאנושיים יותר, אוהבים יותר, צודקים יותר, בתנאים החדשים של החברות המודרניות?״

עבור הסבים והסבתות, חלק חשוב מהייעוד שלהם הוא לתמוך בילדיהם בגידול הילדים/ נכדים. הקטנים לומדים את עוצמת הרוך ואת הכבוד לשבריריות: שיעורים שאין להם תחליף, שעם הסבא והסבתא קל יותר להעביר ולקבל. סבים וסבתות, מצידם, לומדים שרוך ושבריריות הם לא רק סימני דעיכה. עבור הצעירים, הם צעדים שהופכים את העתיד לאנושי.

הדוגמה של יהודית והכישרונות של הקשישים

האפיפיור נזכר בדוגמה של יהודית, שהתאלמנה מוקדם ולא ילדה ילדים, אך כאישה מבוגרת הייתה ״מסוגלת לחיות בשלווה וברוגע, מתוך מודעות שחייתה במלואה את השליחות שהאדון הפקיד בידיה״. אותה אישה השאירה את ״המורשת הטובה של חוכמה, רוך, ומתנות למשפחה ולקהילה: ירושה של טוב ולא רק של טובין״. ובמקום זאת, האפיפיור אמר, ״כשאנחנו חושבים על ירושה, לפעמים אנחנו חושבים על חפצי ערך, ולא על הטוב שנעשה ושנזרע בזיקנה. הטוב הזה הוא הירושה הטובה ביותר שאנחנו יכולים להשאיר״. יהודית, בזקנתה ״שיחררה את שפחתה האהובה עליה״, הפגינה מבט קשוב ואנושי כלפי אלו שהיו קרובים אליה.

כשאתה זקן אתה מאבד קצת את הראייה, אבל המבט הפנימי הופך לחודר יותר. רואים עם הלב. אדם הופך להיות מסוגל לראות דברים שנעלמו בעבר מן העין. הקשישים יודעים להסתכל והם יודעים לראות... כך הוא: האדון אינו מעניק כישרונות רק לצעירים ולחזקים: יש לו מהם עבור כולם, מותאמים לכל אחד, גם לקשישים. הקהילות שלנו חייבים להיות מסוגלים ליהנות מהכישרונות של קשישים רבים, שכבר יצאו לגמלאות מבחינת ביטוח לאומי, אולם הם עושר שיש להעריך.

״משאבים- תרומה״ של הזיקנה

עם יצירתיות וזמינות רבה, מציע פרנציסקוס, קשישים יכולים להפוך את כישוריהם ״למשאבים- לתרומה״: הוראה, ייעוץ, בנייה, טיפול, הקשבה. ״רצוי לטובת המוחלשים ביותר, שאינם יכולים להרשות לעצמם שום למידה או שננטשו לבדידותם״.

מורשת החוכמה

ובחזרה שוב לדמותה של יהודית, האפיפיור מסיים את הקטכזיס שלו בהגדרתו את האישה - לא כפנסיונרית שחיה בעצב את הריקנות שלה, אלא ״קשישה נלהבת הממלאת את הזמן שאלוהים נותן לה במתנות״. פרנציסקוס ממליץ לקרוא את הספר המוקדש לה בכתבי הקודש. יהודית הייתה ״אישה אמיצה״, כך הוא מסכם, ומייחל לסבתות שכאלה: ״אמיצות, חכמות ושישאירו לנו את מורשת לא של כסף, אלא של חוכמה, שנזרעה בנכדיהן״.

צפייה בקבלת הקהל
11 מאי 2022, 15:31

קבלות הקהל האחרונות

קרא הכול >