האפיפיור נפגש עם מהגרים ונפרד ממלטה
מאת כתב וותיקן ניוז
בצהריי יום שבת, ביקר האפיפיור פרנציסקוס ב״מעבדת השלום ע״ש יוחנן ה-23״, מרכז אשר נוסד ב-1971 ע״י האח הפרנציסקני דיוניסוס מינטוף, כמענה לקריאתו לעולם של האפיפיור יוחנן ה-23, לשלום.
המרכז לשלום מעביר תוכניות חינוכיות למבוגרים ומסייע לאנשים מתרבויות ומרקעים שונים כדרך להראות סולידריות לנזקקים ומציע נווה מדבר, בו אנשים יכולים לפגוש אחרים בפתיחות ובחום.
המפגש עם האפיפיור החל במילות הקדמה של המייסד, בן ה-91, האב מינטוף, אשר הסביר לאפיפיור על חשיבות ביקורו לחיזוק האמונה אשר מעוררת השראה בעבודתם בסיוע לאלו שנמלטו ממלחמה ומרעב.
שניים מהמהגרים הנוכחים, דניאל וסירימן, חלקו את סיפוריהם האישיים הקשים. סיפורים של בריחה ממולדתם ומסכנת החיים שליוותה את מסעם.
דניאל, מניגריה, העניק לאפיפיור ציור מעשה ידיו בו מתוארת הספינה הטרופה עליה היה במסעו בים התיכון. מסע בו נהרגו כמה מחבריו.
האפיפיור הודה להם, על עדותם, על שפתחו את ליבם ושיתפו בסיפור חייהם, גם בשמם של רבים אחרים, אשר נאלצו לעזוב את מולדתם בחפשם מפלט.
בחוזרו אחר דבריו, אותם נשא במפגש עם המהגרים באי לסבוס בדצמבר 2021, אמר האפיפיור: ״אני כאן... על מנת להבטיח לכם את קירבתי... אני כאן על מנת לראות את פניכם ולהביט לתוך עיניכם,״ בהבטיחו להם שהוא יזכור אותם תמיד וישמור את מצוקתם בליבו ובתפילותיו.
מסורת של אדיבות יוצאת דופן
בהיזכרו ב״אדיבות יוצאת הדופן״ בה קידמו בברכה המלטים את שאול השליח ואלו שהיו עימו, בעת שנטרפה ספינתם במלטה – דבר שגם שימש לנושא הביקור האפוסטולי – האפיפיור הביע את תקוותו שמלטה תמשיך במסורת העתיקה בדרך בה היא מקבלת את המגיעים לחופיה כיום.
הוא נזכר באלפי הגברים, הנשים והילדים אשר נמלטים על נפשם ממלחמה ומעוני, תוך סכנת חיים, בעודם חוצים את הים התיכון בחפשם חוף מבטחים, דבר שמסתיים פעמים רבות באופן טרגי.
הציוויליזציה כספינה טרופה
האפיפיור הזהיר שאנו מסתכנים בטביעה במציאות זו, אולם ״אם נוביל עצמנו באדיבות ובאנושיות״ נוכל לשמור על הספינה צפה.
בפועל, לדבריו, המשמעות היא לשים את עצמנו בנעליים של אלה שנמלטים ממולדתם, לנסות להבין את סיפורי חייהם, לדעת שזה יכול היה להיות אנחנו, או הבנים והבנות שלנו, ולעשות כל שביכולתנו לעזור.
הוא נזכר שברגע זה ממש, יכול להיות שישנן סירות המפליגות לכיווננו, אחים ואחיות המחפשים ביטחון, והזכיר שוב את אלו שנאלצו לברוח מאוקראינה, אך גם קרא לנו לזכור את האנשים הרבים הסובלים באסיה, באפריקה ובאמריקה.
כולם, לדבריו, נמצאים במחשבותיו ובתפילותיו, באופן מיוחד 90 המהגרים שנספו מול חופי לוב בימים האחרונים.
מדורות של אחווה
לסיכום, האפיפיור עודד את כולם שלא להתייאש במחשבה שדבר לא יוכל לקרות, אלא לקדם את כבוד האדם, של כל בני האדם.
בתום המפגש, האפיפיור וכמה מהנוכחים הדליקו נר בפני דמותה של גבירתנו.
האפיפיור תיאר את המעשה כפשוט ביותר, אולם בעל משמעות גדולה, בציינו שבמסורת הנוצרית, הלהבה הקטנה היא סמל לאמונה באלוהים, סמל לתקווה, ״תקווה שמרים, אימנו, תקיים אף במצבים הקשים ביותר״.
בכך למעשה הסתיים ביקורו האפוסטולי בן היומיים וממרכז השלום, המשיך האפיפיור לשדה התעופה הבינ״ל של מלטה. שם, התקיים טקס פרידה, בנוכחות הנשיא ג׳ורג׳ ולה ומכובדים נוספים.
מקבלים בברכה, מגנים, מקדמים, משלבים מהגרים
ביקור זה נדחה פעמיים בגלל מגבלות הקורונה. כפי שניכר בפגישותיו ובדבריו, הביקור סיפק לו הזדמנויות רבות לחזור על קריאתו לקבל בברכה, להגן, לקדם ולשלב מהגרים.
מדינת האי, הממוקמת אסטרטגית במרכז הים התיכון, היא נמל הצלה ומקלט לאנשים רבים שנמלטים מאלימות, שינויי אקלים, רדיפות ועוני במהלך מסעותיהם המסוכנים ומלאי התקווה, בדרך לאירופה.
נושא הביקור, "[הם] נָהֲגוּ בָּנוּ בִּנְדִיבוּת בִּלְתִּי רְגִילָה" (מעשי השליחים כח, 2), מדגיש את ערך האירוח באי שבו, לפי כתבי הקודש, ספינתו של שאול השליח נטרפה, בדרכו לרומא בסביבות שנת 60 לספירה.
תפילה למען השלום
מחשבותיו של האפיפיור במהלך הביקור, שהתרחש בזמן שהמלחמה באוקראינה ממשיכה להשתולל, מעולם לא היו רחוקות מסבלם של אלה שעוברים את האלימות של הפצצות והתקפות אחרות, והוא ביקש שוב ושוב להתפלל לשלום.
