האפיפיור ביום ראשון של הלולבים: באיוולת המלחמה, המשיח נצלב מחדש

מאת דבורה קסטיינו לובוב

עם ישוע, אף פעם לא מאוחר מידי. עימו, דבר עוד לא הסתיים.

האפיפיור פרנציסקוס הדגיש זאת במהלך דרשתו  בסעודת האדון של יום ראשון של הלולבים, שנערכה בכיכר פטרוס הקדוש, בוותיקן, בנוכחות מאמינים רבים. בדבריו, התעקש האפיפיור שלא משנה כמה נורא המצב, זה אף פעם לא מאוחר מידי להתחיל מחדש, מכיוון שהאדון מחכה לנו ברחמיו.

״אבי, סלח להם״

האב הקדוש החל את דרשתו בזוכרו כיצד בגולגולתא, ״שתי דרכי מחשבה התנגשו״. בבשורה, ציין האפיפיור, דברי המחילה של ישוע הצלוב מופיעים כניגוד חד עם אלו אשר צלבוהו, אשר המשיכו לומר לישוע ״הושע את עצמך״.

האפיפיור הדגיש כיצד דרך המחשבה של האלוהים מנוגדת לדרך המחשבה הממוקדת ב״אני״. ״המילים שחזרו על עצמן ׳ הושע את עצמך׳ מתנגשות עם מילות המושיע אשר הקריב את עצמו״.

האדון לא הגן על עצמו ולא הצטדק. לעומת זאת, הוא התפלל לאב, ריחם על הגנב הטוב ואמר: ״אבי, סלח להם״ בזמן של ״כאב פיזי צורב״ בעת ייסוריו.

בזמנים כאלה, אמר האפיפיור, ״אנחנו היינו צורחים ומאפשרים לכעס ולסבל שלנו לצאת החוצה. אבל ישוע אמר ׳אבי, סלח להם.׳״

ישוע, הזכיר האפיפיור, אינו גוער במוציאים להורג ואינו מאיים בעונשים בשם האלוהים, אלא התפלל לעושיי העוולה. פרנציסקוס ציין שזוהי דרכו של האלוהים גם איתנו.

"הבה נביט בישוע על הצלב", אמר האפיפיור, ו"נבין שמעולם לא הסתכלו עלינו במבט יותר עדין וחומל" ומעולם לא "קיבלנו חיבוק אוהב יותר".

האפיפיור הזמין את המאמינים להביט באדון הצלוב ולומר: "תודה לך, ישוע. אתה אוהב אותי ותמיד סולח לי, אפילו בזמנים שבהם אני מתקשה לאהוב ולסלוח לעצמי."

ישוע מבקש לשבור את מעגל הרוע והצער

"הבה נחשוב על מישהו בחיינו, שפצע, שפגע או שאכזב אותנו. מישהו שהכעיס אותנו, שלא הבין אותנו או שנתן דוגמה רעה", כך אמר האפיפיור, "באיזו תדירות אנו מקדישים זמן להביט לאחור על אלה שעשו לנו עוול!"

היום, התעקש האב הקדוש, "ישוע מלמד אותנו לא להישאר שם, אלא להגיב, לשבור את מעגל הרוע והצער".

האלוהים, הזכיר האפיפיור, "רואה בן או בת בכל אדם". האלוהים, הוא התעקש, אינו מחלק אותנו לטובים ולרעים, לחברים ולאויבים. "אנחנו אלה שעושים את זה, ואנחנו גורמים לאלוהים לסבול."

על פי הבשורה, נזכר האפיפיור, ישוע לא אמר לסלוח לאלו שצלבו אותו בעת שהיה תלוי באמצעות מסמרים על הצלב, אלא חווה את ייסורי צליבתו כאשר מילים אלה על שפתיו ובליבו.

״אל לנו למאוס מלהכריז על סליחת האלוהים: אנו הכוהנים, המעניקים אותה וכל הנוצרים, מלקבל אותה ולהעיד עליה״, אמר האפיפיור.

באיוולת המלחמה, המשיח נצלב שוב

אלה שצלבו את ישוע, ציין האפיפיור, תכננו מראש את הריגתו, ארגנו את מעצרו ומשפטו, ואחר כך הם עמדו על גולגולתא כדי לחזות במותו. בלי קשר, הוא קבע, ישוע מצדיק את אותם אנשים אלימים באומרו ש״אינם יודעים״.

כך, הסביר האב הקדוש, ״פועל ישוע לגבינו: הוא הופך את עצמו לסנגור שלנו. הוא אינו מעמיד את עצמו נגדנו, אלא בעדנו ונגד חטאינו״. המילים האלה גורמות לנו לחשוב, אמר האפיפיור.

״כשאנחנו נוקטים באלימות״, המשיך האפיפיור, ״אנחנו מראים שאנחנו כבר לא יודעים כלום על האלוהים, מי הוא אבינו, או אפילו על האחרים, שהם אחינו ואחיותינו. אנחנו מאבדים את הראייה לסיבת הימצאותנו בעולם ובסופו של דבר מגיעים לכדי ביצוע מעשיים אכזריים, חסרי היגיון״.

״אנו רואים זאת באיוולת המלחמה, שבה ישוע נצלב פעם נוספת״, אמר האפיפיור.

״היום תהיה אתה איתי בגן-עדן״

האפיפיור הזכיר שרק אדם אחד נענה להזמנתו של ישוע להשאיר את העבר מאחור ולהתחיל מחדש בזמן שישוע היה על הצלב, היה זה "פושע", שנצלב ליד ישוע, שאמר ״ישוע, זכור אותי״.

״הגנב הטוב קיבל את האלוהים בעת שחייו עמדו להסתיים, ובדרך זו, חייו התחילו מחדש״, אמר האפיפיור. ״בגיהינום של העולם הזה, הוא ראה את גן העדן נפתח: ׳היום תהיה אתה איתי בגן-עדן.׳״ זהו, אמר האפיפיור, הפלא של סליחת האלוהים, "שהפך את בקשתו האחרונה של אדם שנידון מוות לקנוניזציה הראשונה בהיסטוריה.״

עם האלוהים, אף פעם לא מאוחר מדי

במהלך השבוע הקדוש, האב הקדוש אמר, ״הבה נאחז בוודאות שאלוהים יכול לסלוח על כל חטא, לגשר על כל מרחק ולהפוך כל אבל למחול. הוודאות שאצל ישוע תמיד יש מקום לכולם. שעם ישוע, דברים אף פעם לא מסתיימים. שעימו, זה אף פעם לא מאוחר מדי.״

לסיכום, הזמין פרנציסקוס את המאמינים למסע לקראת חג הפסחא עם סליחת האלוהים, בידיעה שהמשיח מעתיר בכל עת עבורנו לפני האב.

״בהביטו בעולמנו האלים והמיוסר״, אמר האפיפיור, ישוע ״לעולם אינו מתעייף מלחזור ולומר: ׳אָבִי, סְלַח לָהֶם, כִּי אֵינָם יוֹדְעִים מַה שֶּׁהֵם עוֹשִׂים.׳״