האפיפיור בתפילת המלאך: התפילה פותחת את ליבנו לאדון
פרנצ׳סקה מרלו
האפיפיור פרנציסקוס התייחס למקראות של היום וסיפר, בפני המאמינים שהתאספו בכיכר פטרוס הקדוש עבור תפילת המלאך, על הסצנה שבה ישוע הולך לגדות נהר הירדן ונטבל על ידי יוחנן המטביל. כאן מתחילים חייו הציבוריים של ישוע, אמר האפיפיור. "אחרי כשלושים שנות חיים במחבוא, ישוע לא מופיע עם כמה ניסים או על ידי טיפוס על קתדרלה כדי ללמד. הוא עומד בשורה אחת עם החוטאים שעמדו להיטבל על ידי יוחנן". לפיכך, ציין האפיפיור, הוא שותף בחיינו, החוטאים, הוא יורד אלינו ו"טובל במימינו על מנת לרפא אותם".
ישוע מתפלל
האפיפיור פרנציסקוס המשיך והעיר על העובדה שהטקסט אומר שברגע שבו קיבל ישוע את הטבילה "הוא התפלל". טוב להרהר בכך, אמר האפיפיור, ולשאול את עצמנו האם הוא מתפלל כמונו. "כן", המשיך האפיפיור, והסביר שקטעים רבים בבשורה אומרים לנו שישוע מתפלל לעתים קרובות וש"תפילתו היא דיאלוג חי, מערכת יחסים אינטימית עם האב". כך, המשיך האפיפיור, "בבשורה של היום אנו יכולים לראות את "שתי התנועות" של חייו של ישוע: מצד אחד, הוא יורד אלינו, במי הירדן; מצד שני, הוא מרים את מבטו ואת ליבו בתפילה לאב".
התמודדות עם קשיים
זהו שיעור נהדר עבורנו, המשיך האפיפיור: "כולנו שקועים בבעיות החיים ובמצבים מורכבים רבים, נקראים להתמודד עם רגעים קשים ובחירות שמושכות אותנו מטה". כדי לא להיגרר ולהימחץ, הוא המשיך, "עלינו להרים הכל מעלה". הוא הסביר שתפילה "איננה נתיב מילוט" אלא "דרך לתת לאלוהים לעבוד בנו". התפילה עוזרת לנו כי היא מאחדת אותנו עם האלוהים ופותחת אותנו למפגש עמו, אמר האפיפיור והוסיף כי "התפילה היא המפתח שפותח את הלב לאדון".
האפיפיור פרנציסקוס המשיך והדגיש כי התפילה מעניקה לחיים חמצן, מרווח נשימה גם בעיצומם של הייסורים, וגורמת לנו לראות את הדברים בצורה רחבה יותר. מעל לכל, הוא אמר, בסיום דרשתו, "זה מאפשר לנו לחוות את אותה החוויה כמו ישוע בירדן: זה גורם לנו להרגיש כמו ילדים אהובים על האב".
"אל נשכח את תאריך הטבילה שלנו", סיכם האפיפיור, "ונזכור יום זה כיום חג".