האפיפיור משבח את קפריסין כאומה פתוחה ומקבלת פנים
מאת: כתב צוות חדשות הוותיקן
לאחר המפגש עם אנשי הדת שנערך בקתדרלה המארונית בניקוסיה, בתחילת מסעו האפוסטולי בקפריסין, המשיך האפיפיור לפגישה עם נשיא קפריסין, ניקוס אנאסטאסיאדס, שלוותה בחילופי מתנות ובפניה לנציגי הרשויות והשירות הדיפלומטי שנכחו בפגישה.
הנשיא אנאסטאסיאדס הודה לאפיפיור פרנציסקוס על ביקורו בקפריסין. בדבריו הדגיש את ההיסטוריה הארוכה ומקבלת הפנים של אומה זו, ובתפקידה המרכזי הנובע ממיקומה הגיאוגרפי בין מערב ומזרח, ואת רצונה לדו-קיום של שלום.
אומה זו מאופיינת בהרכב רב עדתי, כך ציין, בעודו מביע את תמיכתו לפעילות הכס הקדוש בקידום השלום והדו-שיח ברחבי תבל. כמו כן ציין שקפריסין קיבלה בברכה לאדמתה פליטים רבים ומהגרים. הנשיא הודה לאפיפיור פרנציסקוס על כל אשר עשה בנושא זה, ובמיוחד על הבאת 50 מהגרים מקפריסין לאיטליה. הנשיא הדגיש את האתגרים הקיימים בקפריסין המחולקת.
צומת דרכים של תרבויות
האפיפיור פרנציסקוס הודה בנאומו לנשיא ולכל הקפריסאים על קבלת הפנים החמה וציין כיצד לאורך מאות השנים התקבלו כאן פני הזרים, וכינה את קפריסין "דלת פתוחה, נמל שמאחד." תוך שהיא ממשיכה להיות "צומת דרכים של תרבויות".
פנינה בלב הים התיכון
האפיפיור ציין את התרגשותו הרבה להליכה בצעדיהם של השליחים הגדולים הראשונים, במיוחד הקדושים שאול השליח, בר-נבא ומרקוס, ואמר שהוא מגיע כ"צליין" בקרבם. הוא ציין כיצד הנוצרים הקדומים הללו, באמצעות כוחה העדין של הרוח, הביאו "מסר חסר תקדים של יופי" שהמדינה ירשה, ושדרכו הפכה ל"שליחה של יופי בין היבשות", דבר המשתקף ביופיו הטבעי של האי והים שמסביב. הוא השווה את קפריסין ל"פנינה יקרה בלב הים התיכון".
האפיפיור פרנציסקוס ציין שכפי שפנינה מתעצבת במהלך תקופה ארוכה, כך גם התרבויות, לאורך מאות השנים, נפגשו והתערבבו בקפריסין, דבר ההופך אותה לארץ עשירה של עמים, תרבויות ומסורות רבות. הוא ציין את נוכחותם של מהגרים רבים גם כן - באחוזים, גדולה יותר מכל מדינה אחרת באיחוד האירופי. מפגש מתמשך זה של תרבויות דורש זמן וסבלנות, וראייה רחבה הממשיכה לחבק ולאחד אנשים.
הוא הביע תקווה שהארגונים הקתולים השונים הנמצאים במקום יזכו להכרה הולמת מצד הממסד בקפריסין, על מנת שיוכלו לתרום לחברה בפעילותם בתחומי החינוך והצדקה.
תקווה עזה לשלום
במבט על האתגרים שעומדים בפני קפריסין, האפיפיור נזכר במגיפה הנוכחית שפגעה בכלכלה, במכת הסחר בבני אדם, אך במיוחד בחלוקת קפריסין, ותיאר אותה כ"פצע נוראי" המתקיים בעשורים האחרונים וגורם לסבל עמוק, במיוחד בהביטנו על כל העקורים. כך אמר: "אני מתפלל לשלומכם, לשלום האי כולו, וזוהי תקוותי העזה ." הוא הדגיש כי מילות המפתח לדרך השלום המיישבת סכסוכים ומחייה את היופי שבאחדות היא דו-שיח. הוא עודד לעזור אחד לשני להאמין ב"כוח הסבלני והבלתי מתנשא של הדו-שיח", שהוא לעולם אינו דרך קלה, כי אם רצופת מהמורות, אבל הוא הדרך היחידה לפיוס. "תנו לנו לטפח תקווה בכוח המחוות, ולא באמצעות מחוות הכוח", הדגיש. הוא שיבח פרויקט שמקדמת שגרירות שוודיה שמטרתו לטפח דו-שיח בין מנהיגים דתיים תוך קריאה להגנה על המורשת הדתית והתרבותית של כולם.
סדנת שלום בים התיכון
כאשר הזמנים נראים קשים ביותר והדו-שיח מתפוגג, ציין האפיפיור, זמנים אלו יכולים, להיפך, להוביל לשלום. חשוב להתגבר על חשדנות וטינה כדי שהדו-שיח יפרח, אמר, כשנזכר שהדורות הבאים יכולים לעזור לקדם דברים, וציין שאנשים כמהים לרשת עולם של "שלום, שיתוף פעולה ולכידות". האפיפיור נזכר, למרבה הצער, כיצד הים התיכון פצוע מסכסוכים ומטרגדיות הומניטריות, למרות יופיו העמוק, ואמר שהוא צריך להיות ים המאחד את הגובלים בו, מחבר ולא מפריד ביניהם. קפריסין על צומת הדרכים הגיאוגרפי, ההיסטורי, התרבותי והדתי הייחודי לה יכולה למלא תפקיד כמשכינת שלום, הוסיף האפיפיור, כ"סדנה לשלום בים התיכון".
אומץ והתלהבות לשלום
"שלום לא מושג לעתים קרובות על ידי אישים גדולים, אלא על ידי נחישות יומיומית של גברים ונשים רגילים", הדגיש האפיפיור. נדרשים אומץ והתלהבות כדי להתקדם לעבר פיוס ואחדות, הוא הוסיף וציין כי "חומות של פחד" לא יגבירו את ההתקדמות, וגם לא "ההתאוששות הכלכלית לבדה". מי ייתן וקפריסין תסתכל על ההיסטוריה של "מפגש וקבלת פנים" ותראה את "הפירות הטובים המאריכים ימים", אמר, גם ליצירת חברה ש"מצאה את עושרה בשילוב". היכולת הזו להסתכל רחוק קדימה ומעבר לעצמנו "מביאה התחדשות ומאפשרת גילוי מחדש של זוהר שאבד".
