האפיפיור: יוסף הצדיק, אדם הנעלם מן העין, הוא השומר של כולנו

אדריאנה מאזוטי – וותיקן

בקבלת הקהל היום, האפיפיור ממשיך בהוראה שהחל ביום רביעי שעבר על דמותו של יוסף הצדיק. הנושא השבוע הוא תפקיד אביו המאמץ של ישוע בתולדות הישועה. בהזדמנות זו פרנציסקוס מסביר את שחשוב באמת בעיני האלוהים ומפציר בכל אחד מאיתנו לדאוג זה לזה, בדיוק כפי שעשה יוסף עבור ישוע ומרים.

יוסף הצדיק, איש של חיי היום-יום

בבשורות, מציין האפיפיור, ישוע מתואר כ"בנו של יוסף" ו"בנו של הנגר". שני המבשרים מתי ולוקס, המספרים על ילדותו של ישוע ומתחקים אחר שושלת היוחסין שלו, מדברים על יוסף ומציגים אותו  "לא כאב ביולוגי, אולם בכל זאת כאבי ישוע". מתי, מדגיש פרנציסקוס, גורם לנו להבין "שדמותו של יוסף, אם כי לכאורה שולית, נעלת מן העין, בשורה השנייה, מייצגת למעשה רכיב מרכזי בתולדות הישועה". האפיפיור מציין שאישהּ של מרים חי את תפקידו "ללא רצון להשתלט על המתרחש". והוא ממשיך:

אם נחשוב על כך, "חיינו נבנים ונתמכים על ידי אנשים רגילים - בדרך כלל נשכחים - שאינם מופיעים בכותרות העיתונים והמגזינים [...]. כמה אבות, אימהות, סבים וסבתות, מורים המראים לילדינו, עם מחוות קטנות ועם מחוות יום-יומיות, איך להתמודד עם משבר ולעבור אותו על ידי שינוי בהרגלים, במבט לשמיים ובתפילה. כמה אנשים מתפללים, ומעתירים לטובת הכלל".

יוסף, מציין פרנציסקוס, הופך בכך למופת בו כל אחד יכול למצוא את "האדם החולף ללא שיורגש, איש חיי היום-יום, של נוכחות נסתרת, המעתיר, התומך והמדריך בעת קושי.

הוא מזכיר לנו שלכל הנסתר לכאורה, או ב״שורה השנייה״ יש תפקיד גיבור שאין שני לו בתולדות הישועה. העולם זקוק לגברים ולנשים כאלה: גברים ונשים בשורה השנייה, התומכים בהתפתחות חיינו, של כל אחד מאיתנו, ותומכים בנו בתפילה, בדוגמה, בהוראה, בדרך החיים.

שומר ישוע, שומר הכנסייה

כן הציג האפיפיור פרנציסקוס היבט יסודי נוסף בחייו של יוסף הצדיק, עליו מדברת הבשורה עפ״י לוקס: יוסף הוא השומר של ישוע ושל מרים, ומסיבה זו הוא גם השומר של הכנסייה המהווה את גופו של המשיח לאורך ההיסטוריה.

היבט זה של משמורת יוסף הוא התגובה הגדולה לסיפור בראשית. כשאלוהים מבקש מקין לתת דין וחשבון על חייו של הבל, הוא עונה: "הֲשֹׁמֵ֥ר אָחִ֖י אָנֹֽכִי?". נראה שיוסף, בחייו, רוצה לומר לנו שאנו נקראים תמיד להרגיש כשומרים על אחינו, שומרים על הקרובים אלינו, על אלה שאדוני מפקיד בידינו בנסיבות החיים.

חשיבותם של קשרים אנושיים

סיפורו של יוסף הצדיק - ממשיך פרנציסקוס - מציע לחברה שלנו המוגדרת כ"גמישה", למעשה יותר "מתאיידת", עד "כי נראה שאין לה עקביות". אינדיקציה חשובה במיוחד כיום, אומר האפיפיור, היא        "חשיבותם של הקשרים האנושיים". חייו של כל אחד מאיתנו, הוא אומר, "מורכבים מקשרים" ובן האלוהים עצמו, הדבר שנהיה בשר, "בחר בדרך הקשרים, דרך ההיסטוריה". בלעדיהם אנשים רבים מרגישים בודדים ו"אין להם את הכוח והאומץ להמשיך".

תפילה ליוסף הצדיק

האפיפיור פרנציסקוס מסיים את הוראתו בתפילה המבקשת לעזור לאנשים האלה ולכולנו "למצוא ביוסף הצדיק בעל ברית, חבר ותומך".

"יוֹסֵף הַצַּדִּיק,

אַתָּה שֶׁנָּצְרַתְּ אֶת הַקֶּשֶׁר עִם מִרְיָם וְעִם יֵשׁוּעַ,

סַיֵּעַ בַּעֲדֵנוּ בְּטִפּוּחַ מַעַרְכוֹת הַיְּחָסִים שֶׁבְּחַיֵּינוּ.

לְמַעַן לְעוֹלָם לֹא יַחְוֶה אִישׁ אֶת תְּחוּשַׁת הַנְּטִישָׁה הַנּוֹבַעַת מִבְּדִידוּת.

לְמַעַן יִתְפַּיֵּס כָּל אֶחָד עִם עָבְרוּ, עִם אֵלּוּ שֶׁחָלְפוּ,

וְכֵן יַכִּיר בַּטָּעוּיוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ עָשְׂתָה הַהַשְׁגָּחָה אֶת דַּרְכָּהּ

וּבָהּ הָרֹעַ לֹא אָמַר אֶת הַמִּלָּה הָאַחֲרוֹנָה.

הֶרְאָה עַצְמְךָ חָבֵר עֲבוּר אֵלֶּה הַנֶּאֱבָקִים,

וּכְפִי שֶׁתָּמַכְתָּ בְּמִרְיָם וְיֵשׁוּעַ בִּרְגָעִים קָשִׁים,

תָּמֹךְ גַּם בְּנוֹ בְּמַסָּעֵנוּ. אָמֵן."